Author Archives: seoadmin
דמי מחלה
חוק דמי מחלה קובע כי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעביד דמי מחלה כמפורט להלן:
מספר ימי היעדרות תשלום
1 אין תשלום
2-3 37.5% מהשכר הרגיל
4 ואילך 75.0% מהשכר הרגיל
חשוב לדעת…
בשל כל חודש עבודה צובר העובד זכאות ל-1.5 ימי מחלה ותקרת הצבירה הנה 90 ימי מחלה.
חישוב התמורה לדמי מחלה הנה לגבי כל תקופת מחלה בנפרד, דהיינו היעדרות של ימים בודדים שאינם ברצף לא תזכה העובד בתשלום כלל.
על פי הוראות חוק דמי מחלה, לא זכאי העובד בסיום יחסי עובד-מעביד לתמורה עבור ימי מחלה שלא נוצלו, אך קיימים הסכמים קיבוציים במספר ענפים בהם נקבעה תמורה לדמי מחלה שלא נוצלו.
דמי הבראה
תעריף דמי הבראה
מספר ימי הבראה
עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו, ועובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה חלקיים בהתאם להיקף המשרה.
הגבלת פיטורים
חוקי עבודה וחוקים אחרים כוללים הוראות האוסרות על מעסיק לפטר עובד/ת בנסיבות מסוימות.
להלן פרוט החוקים וההוראות הכלולות בהם בעניין זה:
שרות מילואים
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות השירות במילואים.
במקרה בו שירות המילואים עולה על יומיים רצופים, חל איסור על המעסיק לפטר את העובד גם בתקופה של 21 ימים לאחר תום שירות המילואים.
פיטורי עובד בשל סיבות אלה יראו כמבוטלים, אלא אם כן קבל המעסיק היתר מועדת התעסוקה והועדה תיתן היתר כאמור רק במקרה בו יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.
התקופות בהן חל איסור לפטר את העובד, לרבות 21 הימים שלאחר תום שרות המילואים, לא יכללו במניין ימי ההודעה המוקדמת.
אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר, או חוזה לתקופה הקצרה משנים עשר חודשים שהאריך חוזה קודם, יחשבו כפיטורים לעניין זה.
הריון ולידה
חוק עבודת נשים קובע את המועדים בהם חל איסור לפטר עובדת:
1. אין לפטר עובדת בהריון שעבדה אצל המעסיק ששה חודשים לפחות, אלא בהיתר מראש משר העבודה והרווחה. סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה יחשב כפיטורים לעניין זה.
2. אין לפטר עובדת בתקופת חופשת הלידה ובתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה ואין לתת לה בתקופות אלה הודעה על פיטוריה. תקופות אלה לא יכללו במניין ימי ההודעה המוקדמת.
3. אין לפטר עובדת בתקופת החופשה הנוספת ללא תשלום, לה זכאית העובדת מכוח החוק, או בתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה בתום חופשה זו, אלא בהיתר משר העבודה והרווחה.
טיפולי הפריה ופוריות
חוק עבודת נשים קובע כי חל איסור על מעסיק לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני.
האיסור חל לגבי ימי העדרם מעבודה לפי החוק לשם הטיפול, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור.
שר העבודה והרווחה רשאי להתיר הפיטורים על פי בקשת המעסיק, אך הוא לא יתיר זאת אם הפיטורים הם לדעתו בקשר עם היעדרות כאמור.
איסור הפיטורין אינו מותנה בוותק של העובד/ת במקום העבודה, אך הוא לא יחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מהעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לשם ביצוע הטיפולים.
שהות במעון לנשים מוכות
חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק לא יפטר עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה או במשך תקופה של 30 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה.
שר העבודה והרווחה לא יתיר הפיטורים כאמור אם הפיטורים הם לדעתו בקשר לשהייה במקלט.
הגנת שכר
חוק הגנת השכר קובע סכומי שכר שאינם ניתנים לעיקול בהתאם למצבו המשפחתי של העובד:
1. הסכומים שאינם ניתנים לעיקול הנם שכר נטו לאחר ניכוי סכומים שהמעביד חייב לנכות על פי חוק.
2. ההוראות לגבי סכומים שאינם ניתנים לעיקול לא חלות לגבי תשלום מזונות.
3. הסכום שאינו ניתן לעיקול הנו הסכום על פי הטבלה או 80% משכרו של העובד, הנמוך מבין השניים.
הודעה מוקדמת
חוק הודעה מוקדמת קובע את המועדים המחייבים מעביד למסור הודעה לעובד על פיטוריו.
על פי פסק דין של בית המשפט הארצי לעבודה קיים איסור להוציא עובד לחופשה המגיעה לו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
להלן פרוט המועדים למתן הודעה מוקדמת:
ימי הודעה מוקדמת כוללים ימי מנוחה חודשית.
מעביד רשאי לוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ובלבד שישלם לו פיצויי בגובה שכרו הרגיל בתקופת ההודעה המוקדמת.
לגבי עובד בשכר על פי שעות/ימים או עובד ששכרו נקבע על פי תפוקה, יקבע השכר הרגיל לצורך תשלום פיצויי עבור הודעה מוקדמת על פי הממוצע בשנים עשר החודשים שקדמו לסיום העבודה.
הוצאות נסיעה
החזר הוצאות נסיעה לעבודה
סכום המרבי להשתתפות מעביד בהוצאות נסיעה לעבודה הנו כמפורט להלן:
הסכם קיבוצי כללי
הודעה מוקדמת על-פי הסכם קיבוצי כללי
דמי מחלה
עובד העובד חודש עבודה מלא זכאי ל- 1.5 ימי מחלה בחודש, עובד העובד חודש עבודה חלקי זכאי לחלק יחסי מאותם ימי המחלה שצוינו.
להלן טבלת חישוב דמי מחלה לעובד ע"פ אישור מחלה.
חופשה שנתית
לפי חוק חופשה שנתית, להלן טבלת זכאות לימי חופש לפי שנות וותק העובד:
* בימי החופשה נכלל יום מנוחה אחד לכל 7 ימי חופשה.
דמי הבראה
עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה, עובדים במשרה חלקית יקבלו דמי הבראה באופן יחסי.
להלן פירוט ימי ההבראה לעובד על פי חוק:
מחיר ליום הבראה הינו 306 ש"ח.
הריון ולידה
עובדת שעבדה במשרה מלאה לפני הלידה רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, ללא ניכוי משכרה.
פיטורי עובדת בעת הריונה
פיטורי עובדת בהריון מותרים כל עוד לא מלאו ששה חודשים לעבודתה במקום העבודה. עובדת שכבר עברו ששה חודשים, מותר לפטרה אם לפיטורים אין כל קשר להריון (גניבה, סגירת המפעל וכו') וגם אז רק באישור מראש של משרד העבודה (המפקח האזורי על העבודה) שים לב: קודם מקבלים אישור ורק אחר כך מפטרים. העובדה שהמעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת שהודיע על הפיטורים אינה פוטרת אותו מהחובה לקבל אישור ממשרד העבודה, אולם אי ידיעה זו יכולה לעזור בטענה כי הפיטורים נעשו שלא בקשר להריון.
שינוי חוק עבודת נשים
אסור לפטר עובדת שילדה גם במשך 45 ימים לאחר שובה מחופשת הלידה או החופשה ללא תשלום לאחר הלידה.
אסור לצמצם את משרתה של עובדת בהריון ומותר לעובדת בהריון אף אם היא בחודש חמישי ואילך לעבוד שעות נוספות (אך לא בשבת) אם היא מסכימה לכך בכתב ואם מציגה אישור מרופא מומחה כי הדבר מותר לה.
למעשה, אם החלטתם לפטר עובדת לאחר חופשת הלידה, יש להודיע לה, עם שובה לעבודה על פיטוריה לתאריך 45 יום לאחר שובה – כך ניתן לחסוך את תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובדת.
דמי לידה לגבר
התקבל תיקון לחוק עבודת נשים ולחוק הביטוח הלאומי, שעל פיו בן זוגה של היולדת הזכאית לדמי לידה, יוכל להחליפה בחופשת הלידה ולקבל חלק מדמי הלידה במקומה.
תחולת התיקון לחוק מיום 1 במאי 1998 ותוקפה שלוש שנים בלבד.
התנאים שעל פיהם יהיה זכאי גבר לדמי לידה:
1. זכאי לדמי לידה, מבוטח מעל גיל 18 שעובד שכיר או עצמאי: עובד שכיר, הזכאי לחופשת לידה מהמעביד ועובד עצמאי שעומד בהגדרת העובד העצמאי בחוק הביטוח הלאומי.
התקופה האפשרית שבה יוכל גבר לצאת לחופשת לידה היא התקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.
העובד השכיר זכאי לחופשת לידה מהמעביד אך ורק בהתקיים שלושה תנאים:
א. אשתו זכאית לחופשת לידה (בין שהיא שכירה ובין שהיא עצמאית).
ב. עבור אותה תקופה האישה מוותרת על זכותה בכתב.
ג. האישה לא נעדרת מעבודתה מכוח זכאותה לחופשת לידה, בתקופה הזו שבה הבעל בחופשת לידה, מכאן שאם האישה חולה או נמצאת בחופשה אין זה פוגע בזכאותו של הבעל.
2. המבוטח, שיוצא לחופשת הלידה ומעוניין לקבל דמי לידה אינו עובד כשכיר ואינו עוסק במשלח ידו בכל תקופת החופשה (מקביל לאישה שזכאית לדמי הלידה רק כאשר אינה עובדת).
3. המבוטח ובת זוגו מילאו שניהם תקופת אכשרה מלאה לזכאות לדמי לידה – שניהם עבדו כשכירים או עצמאים 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע או 15 חודשים מתוך 22 חודשים לפני היום הקובע שהוא היום שבו הפסיקה האישה את עבודתה בהיותה בהריון.
4. כדי שהבעל יקבל דמי לידה, חייבת האישה להיות זכאית לדמי לידה באותה תקופה ולוותר עליה.
התקופות שבהן המבוטח לא זכאי להתחלף עם האישה:
1. תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה.
2. תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי לידה.
3. תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.
הארכת חופשת לידה ליולדת שהיא אושפזה או שיילודה אושפז
התיקון לחוק קובע כי יולדת, שיילודה אושפז במשך למעלה משבועיים במהלך חופשת הלידה תוכל להאריך את חופשת הלידה שלה עד ארבעה שבועות.
עד כה, כאשר היולדת או התינוק שלה, נזקקו לאשפוז של למעלה משבועיים במהלך חופשת הלידה, היולדת הייתה צריכה לבחור להאריך את חופשת הלידה עד תום האשפוז או לפצל אותה.
תיקון החוק מתקן מצב זה ומאפשר ליולדת, שהיא או תינוקה אושפזו, לפצל את חופשת הלידה וגם להאריכה, זאת בתנאי שמשך תקופת החופשה לא יעלה על ששה עשר השבועות הקבועים בחוק.
תנאי נוסף לפיצול: שלושה שבועות לפחות צריכים להיות סמוך לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.
יולדת אשר בחרה להאריך את חופשת הלידה, תמסור למעבידה הודעה לפחות ארבעה ימים לפני המועד שבו הייתה אמורה לשוב לעבודתה.
היעדרויות מותרות
1. עובדת העוברת טיפולי הפרייה חוץ גופית רשאית להיעדר מעבודתה אם אישור בכתב רופא המטפל בה כי הטיפול מחייב זאת ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש.
2. היעדרות בגין שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק העובדת.
3. היעדרות לאחר הפלה העולה על שבוע, מצריכה אישור רופא כי מצב בריאותה של העובדת בעקבות ההפלה מחייב היעדרות ממושכת יותר.
4. הזכות להיעדר שעה ביום לאחר הלידה נתונה רק לעובדת במשרה מלאה.
5. עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 24 חודשים רצופים, זכאית לחופשה ללא תשלום כאמור.
6. זמן ההיעדרות בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.
העסקת נוער בחופשות
בחופשה מותר להעסיק נוער מגיל 14. לכל נער ונערה חייב להיות פנקס עבודה, מלשכת העבודה, הכולל גם אישור רפואי. נער או נערה מוגבלים לעבודת 8 שעות ביום (אף אם המפעל עובד 9 שעות) ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. אין להעסיקם בשעות נוספות, בלילה ובשבת. קיימות הגבלות רבות לעבודת נוער, כולל איסורים על העסקה בתהליכי יצור שונים. יש לזכור כי גם לגבי נוער קיימת חובת תשלום שכר מינימום (לפי הגיל) וכן חובת תשלום החזר נסיעות לעבודה.
עובד שהתפטר
יש לדרוש מעובד שהתפטר הודעה בכתב על התפטרותו ואם אינו נותן הודעה כזו, יש לשלוח אליו מכתב בנוסח "רשמנו לפנינו הודעתך מיום… על התפטרותך מהעבודה, שתיכנס לתוקף ביום…". עובדים רבים מתפטרים אך חוזרים בהם אחר כך או טוענים שפוטרו ומגישים תביעות נגד המעבידים. יצוין כי עובד שהתפטר אינו רשאי לחזור בו, אלא בהסכמת המעביד, אפילו אם הוא מתחרט לפני המועד לסיום העבודה.
תאונת דרכים לעובד
תאונה שאינה תאונת עבודה נחשבת לגבי שכיר כמחלה ועל המעביד לשלם דמי מחלה, אולם אם יש מי שחייב מבחינה חוקית לשלם עבור תקופת ההיעדרות, מתבטלת חובתו של המעביד.
במקרה של תאונת דרכים, פטור המעביד מלשלם דמי מחלה וכך גם במקרים של פגיעה בשירות צבאי או עקב פעילות חבלנית, פגיעה בפעילות ספורטיבית מאורגנת באגודת ספורט ועוד.
בכל מקרה של תאונה רצוי להתייעץ עמנו לפני התשלום.
חופשה שנתית
מכסת ימי חופש על פי החוק
חוק חופשה שנתית קובע את מספר ימי החופשה להם זכאי עובד בהתאם למספר שנות עבודתו אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד.
הזכאות על פי חוק חופשה שנתית כוללת גם ימי מנוחה (יום שישי ויום שבת).
הזכאות בטבלה חלה לגבי עובדים שהועסקו במהלך שנת העבודה מכסת ימים כמפורט להלן:
1. העובד הועסק אצל המעביד במהלך כל השנה והעובד עבד בה לפחות 200 ימים.
2. העובד הועסק אצל המעביד בחלק מהשנה והעובד עבד בה לפחות 240 ימים.
במידה ומכסת ימי העבודה נמוכה מהמכסה המפורטת בסעיפים אלה (לפי העניין), יהיה העובד זכאי לימי חופש באופן יחסי בהתאם ליחס שבין ימי העבודה בפועל למכסה כאמור.
שנת עבודה לעניין סעיף זה הנה שנה המתחילה בתאריך 1 באפריל ומסתיימת בתאריך 31 במרס בשנה הבאה.
החל מתאריך 1 בינואר 2006 תחשב שנת עבודה כשנה המתחילה בתאריך 1 בינואר. לפיכך, שנת 2005 תחשב כשנת מעבר בת 9 חודשים וכל הוראות החוק המתייחסות לשנת עבודה יחושבו על פי 75% ממכסת הימים הנקובה בחוק.
מכסת ימי חופש על פי הסכם קיבוצי כללי
בהסכם קיבוצי כללי שחל על חלק ניכר מהמעסיקים במשק, נקבעה מכסת ימי החופש להם זכאים עובדים המועסקים 6 ימים בשבוע או 5 ימים בשבוע. ימי חופש על פי הסכם זה הנם ימי עבודה בפועל דהינו ללא ימי מנוחה שבועית.
זכאות בימי עבודה בפועל לעובדים המועסקים
ניצול ימי חופש וצבירתם
זכותו של עובד לחופש הנה בתום שנת העבודה. על פי הוראות חוק חופשה שנתית על המעביד להוציא את העובד לחופשה השנתית.
אין חובה כי זכאותו של העובד לחופשה תנוצל במועד אחד וניתן לפצל החופשה למספר מועדים וזאת בתנאי שהעובד יצא לפחות פעם אחת בשנה לחופשה בת 7 ימים רצופים (כולל ימי מנוחה שבועית).
על פי הוראות החוק זכאי עובד לצבור ימי חופשה כמכסת ימי החופשה המגיעים לו עבור 2 שנות עבודה בצרוף המכסה שצבר בשנה השוטפת.
חוק חופשה שנתית מתיר פדיון ימי חופש שנצברו לזכות העובד רק בעת סיום יחסי עובד-מעביד.
תמורה עבור ימי חופש
התמורה שיש לשלם לעובד עבור ימי חופש או עבור פדיון ימי חופש בסיום יחסי עובד מעביד הנה השכר הרגיל שהיה מקבל אילו עבד בימי החופשה.
לגבי עובד בשכר על פי שעות/ימים או עובד ששכרו נקבע על פי תפוקה, יקבע השכר הרגיל לצורך תשלום התמורה עבור חופש/פדיון חופש על פי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחופש או לסיום העבודה.
עבודת נשים
חוק עבודת נשים קובע הוראות לגבי תנאי העסקה של נשים. להלן פרוט חלק מההוראות על פי חוק זה:
חופשת לידה
1. חופשת לידה הנה 12 שבועות מהם 6 שבועות או פחות, לפי רצון העובדת, לפני הלידה.
2. עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, זכאית להאריך חופשת הלידה למשך תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות.
3. עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים בשל כל ילד נוסף ובתנאי שהחופשה הנוספת (כולל בשל תקופת אשפוז) לא תעלה על ארבעה שבועות.
4. עובדת שהילד שילדה חייב להיות מאושפז בבית חולים לתקופה של 12 שבועות או יותר במהלך חופשת הלידה זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-4 שבועות נוספים והיא תהיה זכאית בשל תקופה זו לדמי לידה נוספים מהמוסד לביטוח לאומי.
5. עובדת שילדה רשאית לוותר על חופשת הלידה העולה על 6 שבועות ולאפשר לבעלה לצאת ליתרת חופשת הלידה במקומה.
6. עובדת שהועסקה אצל אותו מעביד לפחות 24 חודשים רצופים לפני תחילת חופשת הלידה רשאית להאריך את חופשת הלידה. זכותה של העובדת לחופשה נוספת הנה רבע ממספר החודשים שבהם עבדה אצל אותו מעביד, אך לא יותר משנים עשר חודשים. מניין ימי החופשה הנוספים הנו מתחילת השבוע השביעי שלאחר הלידה, משמע לגבי עובדת שלקחה את כל החופשה לאחר יום הלידה וזכאית למעשה לחופשה בת 12 שבועות שלאחר הלידה, קיימת חפיפה של 6 שבועות ראשונים של חופשת הלידה הנוספת.
היעדרות במהלך הריון
עובדת בהריון רשאית להעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכרה, לשם בדיקות רפואיות הקשורות בהריון ומבוצעות על ידי רופא נשים או בתחנה לבריאות האם והילד. תקופת ההיעדרות המרבית הנה:
1. לעובדת המועסקת שבוע עבודה מלא יותר מארבע שעות ביום – 40 שעות במהלך ההיריון.
2. לעובדת המועסקת שבוע עבודה מלא עד 4 שעות ביום – 20 שעות במהלך ההיריון.
הגבלת פיטורין
חוק עבודת נשים קובע הוראות לגבי הגבלת פיטורי אישה בתקופת ההיריון, חופשת הלידה חופשה ללא תשלום שלאחר הלידה (על פי הוראות החוק) ובתקופה שלאחר חזרתה לעבודה. להלן תמצית הוראות החוק:
1. אין לפטר עובדת בהריון שעבדה אצל המעסיק ששה חודשים לפחות, אלא באישור שר העבודה והרווחה.
2. אין לפטר עובדת בתקופת חופשת הלידה ובתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה ואין לתת לה בתקופות אלה הודעה על פיטוריה. תקופות אלה לא יכללו במניין ימי ההודעה המוקדמת.
3. אין לפטר עובדת בתקופת החופשה הנוספת ללא תשלום, לה זכאית העובדת מכוח החוק, או בתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה בתום חופשה זו, אלא בהיתר שר העבודה והרווחה.
4. החוק קובע הוראות לגבי הגבלת פיטורי עובדת השוהה במעון נשים מוכות, עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית ועובדת או עובד העוברים טיפולי פוריות.
הפרשות לקרן פנסיה/השתלמות בתקופת חופשת לידה
חוק עבודת נשים ותקנות שהוצאו מכוח החוק, קובעים כי מעביד ששלם עבור עובדת תשלומים להבטחת פנסיה (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים לקצבה – להלן "הבטחת פנסיה"), ו/או לקרן השתלמות לפני שהעובדת ילדה, חייב לשלם תשלומים אלה גם בתקופה בה העובדת בחופשת לידה. החובה לביצוע תשלומים כאמור הנה בהתקיים התנאים הבאים:
1. העובדת זכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי.
2. בין המעביד לעובדת התקיימו יחסי עובד מעביד כל תקופת ההיריון והעובדת עבדה אצל המעסיק 6 חודשים לפחות סמוך לפני תחילת ההיריון.
3. העובדת שלמה את התשלומים להבטחת פנסיה ולקרן ההשתלמות החלים עליה בשל תקופת חופשת הלידה לא יאוחר מ- 60 ימים מתום חופשת הלידה.
המעביד חייב להעביר את חלקו בתשלומים להבטחת הפנסיה ולקרן ההשתלמות תוך 30 יום מיום שהעובדת המציאה לו אישור על תשלומיה כאמור.
שיעור התשלומים של המעביד ושל העובדת יהיו לפי שכר העבודה הרגיל אילו העובדת הוסיפה לעבוד בתקופת האמורה.
הוראות החוק מתייחסות להפרשות לקרן השתלמות ולהבטחת פנסיה ואינן מתייחסות לתשלומים לקופת גמל או לביטוח מנהלים הוני. לפיכך, מעביד המשלם תשלומים לקופה שאיננה מאפשרת קבלת קצבה, פטור מתשלומים אלה בתקופת חופשת הלידה אלא אם נקבע אחרת בהסכם עם העובדת, בהסכם קיבוצי החל עליו או על פי הנוהג במקום העבודה.
פיצויי פיטורים
חוק פיצויי פיטורים מגדיר את זכותו של עובד לקבלת פיצויי פיטורים (להלן – "פיצויים") בשל סיום עבודתו.
על פי החוק זכאי העובד לפיצויים במידה ופוטר על ידי מעבידו או במידה והתפטר בנסיבות המפורטות בחוק.
פיטורים
עובד שפוטר על ידי מעבידו זכאי לפיצויי פיטורים במידה והועסק במקום העבודה לפחות שנה אחת ברציפות.
היעדרות בשל הסיבות הבאות לא תחשב כפגיעה ברציפות בעבודה:
1. חופשה שנתית.
2. חופשה שלא בשכר בהסכמת המעביד.
3. שביתה או השבתה.
4. תאונה או מחלה.
5. ימי אבל.
6. הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד מעביד, שאיננה עולה על 3 חודשים.
סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, קובע כי:
"פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים".
בפסיקה של בית הדין לעבודה נקבע כי פיטורים לאחר 11 חודשי עבודה יחשבו כפיטורים סמוך לפני סוף השנה, כאמור בסעיף 3 לחוק. סעיף 9 לחוק קובע כי עם תום חוזה שנחתם עם עובד לתקופה קצובה יראו את העובד כאילו פוטר אלא אם המעביד יציע לעובד לחדש את החוזה לפחות שלושה חודשים לפני תום החוזה. הוראה זו לא תחול על חוזה שנחתם עם עובד לביצוע משימה מוגדרת (מתמחה שהתקבל לעבודה לתקופת ההתמחות וכו').
בפסיקה של בית המשפט נקבע כי חוזה עם מעביד אחר לא יחשב חידוש חוזה אף אם המעביד גרם לכך שמעביד אחר יציע לעובד החוזה החדש.
התפטרות
על פי הוראות החוק, קיימות נסיבות בהן יראו התפטרות עובד כפיטורים לצורך זכאות לפיצויי פיטורים, כפורט להלן:
1. הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
2. התפטרות כתוצאה ממצב בריאותי, שעל פי תנאי העבודה ובהתחשב בממצאים הרפואיים, תחשב כמוצדקת.
3. התפטרות של עובדת (ובנסיבות מסוימות בן זוגה) תוך 9 חודשים מיום שילדה (או מיום שאימצה ילד שטרם מלאו לו 13 שנה), וההתפטרות הנה לצורך טיפול בילוד/בילד המאומץ.
4. התפטרות עקב שהות של 60 יום לפחות במעון נשים מוכות.
5. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים בנסיבות הבאות:
א. לרגל נישואים, לישוב בישראל בו גר בן זוגו, המרוחק למעלה מ-40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם ומרוחק ממקום העבודה מרחק גדול יותר מאשר מקום מגוריו הקודם.
ב. כתוצאה מגירושים מבן הזוג, לישוב המרוחק למעלה מ-40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם.
ג. לרגל מעבר מישוב שאיננו ישוב חקלאי, לישוב חקלאי או מישוב שאיננו ישוב פיתוח, לישוב באזור פיתוח, וזאת על פי הכללים בתקנות.
ד. לרגל העברה בתפקיד של בן הזוג המשרת בשרות קבע בצבא או במשטרת ישראל ושרות בתי הסוהר, על פי הכללים בתקנות.
6. התפטרות סמוך לפני התגייסות לשרות סדיר, או שרות לאומי.
7. התפטרות של עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 ועובד לאחר שהגיע לגיל 65.
8. התפטרות של עובד בסמוך לפני התגייסותו למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר ובתנאי ששרת לפחות 6 חודשים או ששירותו נפסק לפני חלוף 6 חודשים מאחר ונמצא בלתי מתאים או מסיבה המזכה אותו בפיצויים על פי החוק.
9. פטירה או פשיטת רגל של המעביד, ובמקרה של תאגיד, פרוק התאגיד.
10. פטירתו של העובד.
שיעור פיצויי הפיטורים
שיעור פיצויי הפיטורים הנו שכר חודש לכל שנת עבודה – לעובד במשכורת (עובד חודשי) ועבור תקופת ההעסקה מתאריך 1 באוגוסט 1983 גם לעובד יומי (עד 31 ביולי 1983 שבועיים לכל שנת עבודה).
שכר לחישוב פיצויי פיטורים
שכר המהווה בסיס לחשוב פיצויי פיטורים הנו שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית.
בפסיקה של בתי המשפט לעבודה נקבע כי כל תוספת המשתלמת לעובד מבלי שתשלומה יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב, חדל התשלום, יהווה חלק מהשכר לצורך פיצויי פיטורים. שווי שימוש הנזקף בשכרו של העובד לא יהווה רכיב שכר לצורך פיצויים אך במידה והמעביד "מגלם" את שווי השימוש, סכום הגילום יהווה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויים. לעובד שהועסק על פי שעות עבודה/ימי עבודה ושכרו השתנה מחודש לחודש, יחושב השכר החודשי לצורך תשלום פיצויי פיטורים על פי התעריף לשעה/יום בחודש ההעסקה האחרון כפול ממוצע שעות העבודה/ימי העבודה בשנים עשר החודשים האחרונים לעבודתו.
חישוב פיצויי פיטורים לעובד שחלה הפחתה בשכרו (שלא עקב שינוי היקף משרה), יתבצע על פי נסיבות ההפחתה כמפורט להלן:
1. במקרה של הפחתה זמנית – יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר לפני ההפחתה.
2. במקרה של הפחתה קבועה – יחושבו פיצויי הפיטורים לשתי תקופות בנפרד:
לגבי התקופה לפני ההפחתה יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר לפני ההפחתה.
לגבי התקופה שלאחר ההפחתה יחושבו פיצויי פיטורים על פי השכר המופחת.
עובד שחל שינוי בהיקף המשרה בו הועסק (גידול בהיקף המשרה או ירידה בהיקף המשרה) זכאי לפיצויי פיטורים על פי שכרו האחרון שאותו יש להתאים להיקף המשרה בכל אחת מתקופות ההעסקה – לדוגמא עובד שהועסק במשרה מלאה בשכר של 5,000 ש"ח לחודש ואחר כך בחצי משרה בשכר של 3,000 ש"ח זכאי לפיצויי פיטורים בסך 6,000 ש"ח לשנה בתקופה בה הועסק במשרה מלאה ולפיצויי פיטורים בסך 3,000 ש"ח לשנה בתקופה בה הועסק בחצי משרה.
עובד ששכרו נקבע בחלקו או כולו על פי כמות התוצרת או על פי פדיון (עמלות מכירה פרמיות על פי תפוקה אישית וכו'), יראו כשכר אחרון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים את השכר הממוצע ב-12 חודשי העבודה האחרונים.
תקופת עבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים
במניין תקופת העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, לא תכללנה התקופות הבאות:
1. שירות מילואים העודף על 120 יום.
2. חופשה ללא תשלום העולה על 14 יום בשנה, למעט חופשת לידה בגינה זכאית העובדת לדמי לידה.
3.תאונה או מחלה, למעט היעדרויות כאמור בגינן זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם או נוהג, ובתנאי שההיעדרות לא תעלה על 30 יום בשנה עם זכות צבירה.
מועד לתשלום פיצויי פיטורים
המועד לתשלום פיצויי פיטורים הנו יום הפסקת יחסי עובד מעביד. במידה ובחוזה עבודה נקבעה זכות לפיצויי פיטורים העודפת על הזכות בחוק או בהסכם קיבוצי שחל על המעביד, מועד תשלומה יהיה כקבוע בחוזה העבודה.
אם הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מותנת על פי החוק במילוי תנאי מצד העובד, יהיה מועד תשלום יום מילוי התנאי.
פיצויי הלנה
על פי חוק הגנת השכר, רואים פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 יום המועד הקבוע בחוק לתשלומם.
פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הנם כמפורט להלן:
1. מ-16 ימי פיגור ועד 30 ימי פיגור – הפרשי הצמדה.
2. מהיום ה-31 ואילך – הפרשי הצמדה בתוספת 20% ריבית צמודה לחודש (הריבית מחושבת על סכום פיצויי הפיטורים בתוספת הפרשי ההצמדה).
הפרשי ההצמדה והריבית מחושבים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים ועד יום התשלום בפועל.
מעביד המשלם פיצויי הפיטורים מתוך כספים שהופקדו בקופת גמל לפיצויים/ביטוח מנהלים לא יחשב כמלין פיצויי פיטורים אם הודיע לקופת הגמל /חברת הביטוח תוך 15 יום מהמועד לתשלום הפיצויים, כי הוא מסכים לתשלומם.
עובד הזכאי לפיצויי פיטורים שלא כתוצאה מפיטוריו על ידי המעביד, זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים רק במידה ופיצויי הפיטורים לא שולמו תוך 15 יום מהיום בו דרש בכתב מהמעביד את תשלום פיצויי הפיטורים תוך ציון העילה לדרישה זו.
שכר הכולל פיצויי פיטורים
מעביד יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים במקרה וקיים הסכם בינו לבין העובד לפיו הפיצויים כלולים בשכר העבודה ומתקיימים התנאים הבאים:
1. אין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.
2. ההסכם אושר על ידי שר העבודה והרווחה.
תשלומים לקופת גמל/קרן פנסיה
תשלומי מעביד לקופה לתגמולים, קרן פנסיה ביטוח מנהלים וכו', לא יבואו במקום פיצויי פיטורים.
מעביד המשלם לעובד פיצויי פיטורים זכאי להשתמש בסכומים שנצברו כפיצויי פיטורים בשל הפקדות שבצע במהלך תקופת העבודה כתשלום על חשבון פיצויי הפיטורים להם זכאי העובד.
מכוח סמכותו על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, פרסם שר העבודה והרווחה "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים".
על פי אישור זה התשלומים השוטפים של המעביד יהיו במקום תשלום פיצויי פיטורים במידה ומתקיימים התנאים הבאים:
תשלומי המעביד השוטפים הנם כמפורט להלן:
א. לקרן פנסיה – בשיעור 14.33% מהשכר או 12% מהשכר בתוספת 2.33% להשלמת פיצויים בקופת גמל לפיצויים או בקופת ביטוח על שם העובד. לא בצע המעביד תשלומים להשלמת הפיצויים יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד.
ב. לקופת ביטוח – בשיעור 13.33% מהשכר בתוספת תשלומים בשיעור 2% מהשכר להבטחת הכנסה במקרה של אובדן כושר (ביטוח אובדן כושר) או תשלומים בשיעור נמוך לרכישת ביטוח אובדן כושר ובתנאי שיבטיחו פיצוי בשיעור 75% משכרו של העובד.
במידה והמעביד משלם לקופת הביטוח תשלומים בשיעור 11% בלבד בתוספת תשלומים לביטוח אובדן כושר כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד.
המעביד והעובד יחתמו תוך 3 חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד כאמור, על הסכם בכתב שבו תכללנה ההוראות הבאות:
א. העובד מסכים להסדר זה שיפורט בהסכם.
ב. המעביד ויתר מראש על זכותו לקבלת כספים ששלם לקרן הפנסיה או לקופת הביטוח למעט במקרים הבאים:
1. נשללה זכותו של העובד לקבלת פיצויים על פי פסק דין .
2. העובד משך כספים מקרן הפנסיה או קופת הביטוח שלא כתוצאה מפרישה לאחר גיל 60 ולא כתוצאה מנכות .
קנסות תעבורה
איסור על המעביד לשלם קנסות תעבורה של העובד
סעיף 252 א' לחוק העונשין אוסר על תאגיד לשלם קנס שהוטל על זולתו ועל מעביד לשלם קנס שהוטל על עובדו.
קנס על פי הוראה זו כולל גם קנסות תעבורה למיניהם, אך פקודת התעבורה הגבילה תחולת הוראה זו בחוק העונשין לקנסות בגין מספר מוגבל של עבירות תנועה.
עבירות התעבורה בגינן חל איסור על מעביד לשלם קנס שהוטל על עובדו כוללות בין היתר את העבירות הבאות:
1. גרימת מוות ברשלנות.
2. הפקרת אדם במהלך מעורבות בתאונת דרכים.
3. נהיגה בשכרות ובהשפעת סמים.
4. אי עצירת רכב לפני מסילת רכבת.
5. נהיגה ברכב בתקופת פסילת רישיון נהיגה.
6. אי ציות לרמזור אדום.
7. נהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש.
8. אי ציות לתמרור המחייב מתן זכות קדימה לרכב חוצה בצומת.
9. אי ציות לתמרור עצור.
10. נהיגה במהירות העולה על המהירות המרבית המותרת בדרך עירונית ביותר מ-20 קמ"ש ועל המהירות המרבית המותרת בדרך מהירה ביותר מ-30 קמ"ש.
11. עקיפה במקום אסור (קו לבן וכו').
בתאגיד שישלם קנסות שהוטלו על עובד כאמור, יועמדו לדין, בנוסף לתאגיד, גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה שימש כמנהל פעיל בתאגיד או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס.
שכר מינימום
עיקרי זכויות העובד לפי חוק שכר מינימום
1. שכר המינימום לעובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה (כנהוג במקום עבודתו, אך לא יותר מ–186 שעות בחודש):
2. עובד במשרה חלקית, זכאי לשכר מינימום שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.
3. רכיבי השכר שיכללו בחישוב שכר מינימום ורכיבי שכר שלא יכללו בחישוב שכר מינימום:
4. אי תשלום שכר מינימום מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר או קנס. על כך אפשר להגיש תלונה למנהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה והתעשייה.
כמו כן ניתן להגיש תביעה אזרחית על אי תשלום שכר המינימום בבית הדין האזורי לעבודה.
5. חל איסור פלילי על פגיעה בעובד בשל תלונה או תביעה על אי תשלום שכר מינימום שהגיש עובד, או שסייע לעובד אחר להגיש.
לקבלת מידע נוסף ומפורט – אודות שכר המינימום לנוער וחישוב המשרה המלאה לגביו, שכר מינימום מותאם לעובד עם מגבלות, שכר מינימום לעובד שנעדר מעבודתו, התנאים לזכאות לשכר מינימום מאת מעביד בפועל,
זכות התביעה והחזקות העובדתיות לטובת העובד ופרטים נוספים על התוצאות של אי תשלום שכר מינימום, וכן להגשת תלונות על אי תשלום שכר מינימום – פנו למינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה והתעשייה.
כתובת: קרית הממשלה, דרך מנחם בגין 125, תל אביב 67012
פקס: 03-6828690 דואר אלקטרוני: [email protected]
שעות עבודה ומנוחה
שבוע עבודה
שעות נוספות הנן שעות העודפות על מספר שעות העבודה הרגילות ביום או על מספר שעות העבודה הרגילות בשבוע.
על פי ההסכם בדבר קיצור שבוע העבודה נקבע כי שבוע עבודה הנו בן 43 שעות וחודש עבודה הנו בן 186 שעות.
שעות העבודה היומיות לעובדים המועסקים 6 ימים בשבוע הנן בדרך כלל 8 שעות ביום במהלך השבוע ו-3 שעות ביום שישי או 6 שעות ביום שישי אחת לשבועיים.
שעות העבודה היומיות לעובדים המועסקים 5 ימים בשבוע הנן 8.6 שעות ביום.
שעות נוספות
החוק אוסר על העסקת עובד בשעות נוספות אלא על פי הוראות מיוחדות בחוק או בהיתר משר העבודה והרווחה.
שר העבודה התקין תקנות על פיהן יום עבודה בענפים מסוימים הנו ארוך יותר מיום עבודה על פי החוק (שמירה – 10 שעות ביום), וכמו כן היתר כללי לעניין העסקה בשעות נוספות.
ההוראות בהיתר הכללי הנן כמפורט להלן:
שבוע עבודה בן 6 ימים 4 שעות נוספות ביום, אך לא יותר מ-12 שעות בשבוע.
שבוע עבודה בן 5 ימים ביום עבודה רגיל לא יעלה יום העבודה כולל שעות נוספות על 12 שעות, ביום הנוסף שאיננו יום עבודה (בדרך כלל יום שישי) 6 שעות, אך לא יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע.
שכר שעה לעובד המועסק במשכורת חודשית הנו שכר חודשי מחולק ל-186 שעות.
שעות נוספות תחשבנה שעות עבודה מעל המכסה היומית או השבועית בהתאם לעניין.
התעריף לתשלום תמורה עבור שעות נוספות הנו:
שעתיים ראשונות – 125% מהשכר הרגיל
כל שעה נוספת – 150% מהשכר הרגיל
עבודה ביום המנוחה
עובד המועסק בשבת או ביום המנוחה השבועי למי שאיננו יהודי, זכאי לתמורה בשיעור 150% מהשכר הרגיל.
לגבי עובד המועסק במשכורת חודשית רשאי המעסיק להמיר את התמורה עבור העבודה ביום המנוחה השבועי בחופש של שעה וחצי בשל כל שעה בה הועסק העובד ביום המנוחה השבועי.
עבודת לילה
עבודת לילה תחשב עבודה ששתי שעות ממנה לפחות הנן בתחום השעות שבין 22:00 לבין 06:00. מכסת שעות עבודה בלילה הנה 7 שעות, משמע שעת העבודה השמינית תחשב כשעה נוספת.
עובד המועסק במפעל בו עובדים במשמרות לא יועסק במשמרת לילה יותר משבוע אחד במהלך שלושה שבועות.
הפסקות עבודה
1. בין יום עבודה למשנהו תהיה הפסקה בת 8 שעות לפחות. במידה וההפסקה קצרה מ-8 שעות, תחשבנה שעות העבודה שלאחר ההפסקה כהמשך יום העבודה הקודם לכל דבר ועניין לרבות תוספת משמרות, שעות נוספות וכו'.
2. המנוחה השבועית תהיה בת 36 שעות לפחות, אך שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות מנוחה שבועית שתחומה פחות מ-36 שעות אך לא פחות מ-25 שעות.
שר העבודה הפעיל סמכותו וקבע בתקנות כי המנוחה השבועית במפעל העובדים במשמרות, בשרותי תחבורה ציבוריים, בבתי קולנוע, בבתי חולים תהיה פחות מ-36 שעות אך לא פחות מ-25 שעות.
תוספת יוקר
בשנים 2000, 2001 ו-2002 לא שולמה לעובדים תוספת יוקר וזאת בעקבות השיעור הנמוך של עליית המדד בשנים אלה.
בעקבות עליית מדד גבוהה יחסית בשנת 2002, תשולם תוספת יוקר החל משנת 2003.
עובד שיסיים עבודתו במהלך שנת 2003 זכאי לקבל בחודש עבודתו האחרון את תוספת היוקר שתשולם לעובדים בחודש ינואר 2004 ותוספת זו תהווה חלק מהשכר הרגיל.
פתיחת עסק חדש
מדריך להקמת עסק
המידע המובא בפניך עשוי לסייע לך בצעדיך הראשונים בעת פתיחת חברה או עסק חדש, עיסוק במשלח יד כעצמאי או כמנהל בחברה:
פתיחת תיק עצמאי
עם תחילת הפעילות העסקית כעצמאי יש לדווח ל-3 מוסדות: מס ערך מוסף, מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי.
הצעד הראשון הוא פתיחת חשבון בנק עסקי ופתיחת תיק במס ערך מוסף. יחד עם תחילת הפעילות העסקית יש להודיע לפקיד השומה באזור בו מתנהל העסק,
ולדווח למוסד לביטוח לאומי על עיסוק כעצמאי והרווח הצפוי בעסק. בהודעה זו יש למסור הפרטים הבאים:
· שם מלא
· מספר זהות
· מהות העיסוק
· כתובת העסק
· מספר הטלפון
· תאריך פתיחת העסק
· כתובת פרטית
זוג נשוי רשאי, בתנאים מסוימים, לבחור את בן הזוג על שמו יתנהל התיק במס הכנסה.
ניהול מערכת ספרי החשבונות
על פי הוראות פקודת מס הכנסה חובה על כל בעל עסק ומשלח יד לנהל פנקסי חשבונות, מיד עם תחילת פעילות העסק, לפי הכללים וההוראות שקבע נציב מס הכנסה ובהתאם לסוג העסק או משלח היד. פרטים נוספים על המסמכים, הרשומות והספרים שעליך לנהל על פי הענף העסקי אליו אתה משתייך והיקף פעילותך העסקית ניתן לקבל במשרדנו.
יש לרשום כל תקבול בספרים מיד עם קבלתו.
תשלום מקדמות ודיווח על עסקאות
לאחר שיפתח תיקך ישלחו אליך פנקס מע"מ ופנקסי מקדמות למס הכנסה וביטוח לאומי. שבאמצעותם תוכל לדווח על מחזור עסקאותיך מיום הפעלת העסק, לשלם מס על פי השיעור שיקבע בפנקס, ולשלם מקדמות לביטוח לאומי. אם הנך סבור/ה ששיעור המקדמה שנקבע לך גבוה מדי, הנך זכאי/ת לפנות למשרדנו בבקשה מנומקת להקטנתו.
דרך נוספת לתשלום המס המגיע ממך היא ניכוי המס במקור מתשלומים שמשלמים לך לקוחות העסק. יש לקוחות החייבים לנכות מס במקור מכספים המגיעים לך.
במידה ושיעור המס המנוכה גבוה מדי הינך רשאי/ת לפנות לפקיד השומה בבקשה מנומקת להקטנתו. סכום המס שנוכה במקור ניתן להפחתה מהסכום שהינך חייב/ת לשלם כמקדמה.
העסקת עובדים
עם בעסק מועסקים עובדים או משולמים תשלומים אחרים החייבים בניכוי מס במקור, עליך לפתוח תיק ניכויים במשרד השומה באזור בו מתנהל עסקך, לדווח לפקיד השומה על השכר והתשלומים ולהעביר את המס שנוכה במקור לפקיד השומה, באמצעות הבנק, מדי חודש. משרדנו יעמוד לרשותך במתן הסברים נוספים ויספק לך פרוט לצורך חישוב ניכוי מס הכנסה מהתשלומים השונים.
הגשת דו"ח מס שנתי
עם סיום שנת המס, חלה חובת הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. משרדנו מנחה את הלקוחות באיסוף המסמכים הנדרשים לצורך עריכה והגשה של דוח נאות למס הכנסה.
סגירת העסק
החלטת לסגור את עסקך או לחדול מלעסוק במשלח ידך – עליך להודיע על כך בכתב לפקיד השומה אצלו מתנהל תיקך, שאם לא כן ימשיך פקיד השומה לראות בך נישום פעיל על כל המשתמע מכך. עם קבלת ההודעה יודיע לך פקיד השומה על כל ההליכים שעליך לבצע על מנת לאפשר סגירת תיקך במס הכנסה.
ייצוג בפני רשויות המס
במגעיך עם פקיד השומה הנך רשאי/ת להיות מיוצג/ת על ידי רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין.
לתשומת לבך, עם פתיחת העסק עליך לדווח על כך גם לרשויות מס ערך מוסף והביטוח הלאומי.
אנו מקוים כי מדריך זה יהיה לך לעזר.
נשמח לעמוד לרשותך בכל עת להסברים והבהרות נוספות.
זקוקים לייעוץ והכוונה בעניין פתיחת חברה/עסק?
פנו אלינו עוד היום לייעוץ אישי ומקצועי בנושא!
חייגו עכשיו: 03-5351717
דוד בן יעקב, רואה חשבון [email protected]
ענת נהרי, רואת חשבון [email protected]
הכנת תוכנית עסקית
עסקים חדשים לצד עסקים ותיקים, קטנים ובינוניים כגדולים, זקוקים לתכנית עסקית אשר תציג את פרטי העסק ו/או היוזמה לצד המטרות, הצמיחה הצפויה וההתנהלות בשוק תחרותי.
תכנית עסקית נדרשת לגיוס משקיעים, בפניה לבנקים ומקורות אשראי, כניסה לשותפויות, מכירה או מיזוג של עסק, יצירת שיתופי פעולה וככלי ניהולי המציג תמונת מצב ריאלית בשקיפות מלאה לבעלי המניות וגורמי ניהול רלוונטיים. כתיבה של תכנית עסקית היא שירות מקצועי לכל דבר, המחייב ניסיון, היכרות עם הגורמים השונים אליהם עשוי מסמך מסוג זה להיות ממוען והיכרות עם תנאי השוק בו פועל העסק, במטרה לבחון, לנתח ולהציג נתונים ריאליים של תחרות, ביקוש והיצע, תמחור ופרמטרים נוספים.
כתיבת תכנית עסקית – מה חשוב לדעת?
התכנית העסקית הוא מסמך חשוב והכרחי למנהלי העסק אך לא פחות מזה מכשיר עזר מעולה לגיוס אשראי, גיוס הון משותפים פוטנציאליים או השגת שיתוף פעולה אסטרטגי. תכנית עסקית אינה נכתבת על גבי תבנית אחידה ומחייבת מחקר וניתוח מקצועי של מידע רב, לצד הצגתו באופן תמציתי וברור, תוך פירוט תחזיות עתידיות לצמיחה ולרווחיות של העסק, לצד מידע אמפירי וכמותי עליו נשענות תחזיות אלה. בשלב התכנון של הקמת עסק חדש מומלץ להכין תכנית עסקית שתכלול את הפרטים הבאים:
* תיאור תמציתי של העסק והענף בו הוא פועל.
* יתרונות וחסרונות בהשוואה לעסקים מקבילים בענף.
* סקירת אנשי המפתח, המייסדים והתפקידים התפעוליים שהם ממלאים.
* היקף פעילות צפוי בשנה, שנתיים הראשונות במונחים כמותיים וכספיים (מחזור הכנסות צפוי) תוך כדי פילוח לפי מוצרים, סוגי לקוחות או כל אמת מידה אחרת.
* פירוט הוצאות הפעלה צפויות תוך אבחנה בין הוצאות קבועות להוצאות משתנות.
* תכנית השקעות בציוד ורכוש קבוע.
* היקף הסכום הכספי הנדרש לצורך הקמת העסק תוך אבחנה בין סכום כסף שהיזמים יכולים לגייס ממקורות אישיים לסכומים שיהיה צריך לגייס כאשראי לזמן קצר או ארוך מבנקים.
* הוצאות המימון הצפויות לעסק בגין גיוס מקורות האשראי למיניהם.
לצורך הכנת תכנית עסקית נדרש שילוב בין אנשי מקצוע מנוסים מהתחום העסקי ומהתחום הכלכלי, המתנהלים בתקשורת ושיח אל מול הלקוח, ויוצרים יחד חיבור של החלום והחזון למספרים ורעיונות הניתנים ליישום ונבחנים בעיניים מקצועיות אובייקטיביות. חשוב לזכור כי מדובר בתכנית הנתונה לשינויים, ובמקרים רבים נדרשת להתאמה למציאות קיימת, ועל כן רצוי לערוך אותה באמצעות גוף מקצועי המלווה את העסק ומכיר את מאפייניו, התנהלותו, הסיכונים אליהם הוא נתון ומאזני הרווח וההפסד שהוא נושא. 
משרד רו"ח דוד בן יעקב מלווה לקוחות קיימים וחדשים ומספק שירותי הכנת תכנית עסקית מקצועית ומפורטת, העומדת בדרישות גופי האשראי, ההשקעות והשוק העסקי, תוך הכנת הלקוח למעמד הצגת התכנית בפני כל גורם שיידרש ויצירת פרזנטציה מקצועית ראויה שתסייע בהשגתה של כל מטרה.
זקוקים לסיוע בהכנת תכנית עסקית באופן מקצועי כנדרש?
פנו אלינו עוד היום ונשמח לסייע בהליך על הצד הטוב ביותר!
חייגו עכשיו: 03-5351717
דוד בן יעקב, רואה חשבון [email protected]
ענת נהרי, רואת חשבון [email protected]
החזרי מס לשכירים
עולם המיסוי מטריד לכאורה פחות את השכירים שבינינו באופן שוטף וזאת בשל האמונה הדי עיוורת במרבית המקרים כי סכומי המיסוי המופרשים למס הכנסה ואשר יורדים ישירות מסכום שכר הברוטו שלנו לרשויות המס, הנם אורים ותומים ובלתי ניתנים לערעור או בחינה – אלא שבידיעת החוק ומרכיביו יגלו לא מעט שכירים כי הנם זכאים להחזרי מס משמעותיים.
הקו המנחה שחשוב להבין בעת בחינת הזכאות להחזרי מס לשכירים הוא כי מס ההכנסה המחושב אשר יורד מתלוש השכר הוא בחישוב שנתי, משמע שהמס שחויב בחודש אחד נשען על ההנחה כי זהו סכומי ההכנסות שליוו או ילוו את השכיר לאורך השנה כולה. זאת אומרת כי במידה והיו חודשים במהלך השנה בהם לא עבד או לחלופין אם החליף מקומות עבודה בניהם היו פערי שכר עבורו, יש לחשב את הסכום מחדש וניתן לעשות זאת גם בדיעבד ועד שש שנים לאחור.
מעבר לפערי השתכרות בין מקומות עבודה או תקופות אבטלה (עם או ללא תשלום) ישנם פרמטרים נוספים המשפיעים על זכותו של שכיר לקבלת החזרי מס. הפרשת כספים באופן פרטי לקרן פנסיה או ביטוח חיים היא אחת מהן, תרומה למוסדות ציבור או פעילות בבורסה. פרמטרים משפיעים נוספים הם מצב אישי כלומר גרוש/אלמן /חד-הורי, מגורים ביישוב ספר בעל זכאות, תואר אקדמי ממוסד מוכר, חייל משוחרר, עולה חדש, תושב חוזר וכו'.
שירות החזרי מס לשכירים
המורכבויות הגלויות והחבויות בעולם המיסוי הישראלי הן רבות ומרתיעות רבים מלפנות ולבקש, תוך חשש מהותי שיימצאו חייבים ולא רק שלא יזוכו אלא גם יידרשו לתשלום נוסף. שירות החזרי מס לשכירים הוא שירות מקצועי הנעשה בליווי רואה חשבון מוסמך ממטעם משרדנו, ומבטיח בחינה מהירה ומדוקדקת של פני הדברים במידה ונמצאה זכאות להגשת הבקשה להחזרי מס לרשויות. השירות ניתן באמצעות תשאול מקיף אודות הפרמטרים הרלוונטיים, איסוף חומר וטפסים מתאימים ובחינת הזכאות בתוכנה ייחודית התואמת את תוכנת החישוב במשרדי מס הכנסה, מה שמבטיח דיוק מקסימלי בפניה לבקשת ההחזר – השירות ניתן מיידי וגם רטרואקטיבי עד שש שנות מס לאחור, לשכירים בכל הגילאים ובכל דרגות השכר.
משרדנו מספק שירותי הנהלת חשבונות מקיפים ו/או ממוקדים לכל סוגי העסקים ומלווים גם שכירים המשלבים פעילות עסקית מזערית להנאה או להשלמת הכנסה ומעניקים ייעוץ גם ליזמים טרם הקמת העסק ותחילת הפעילות. החזרי מס לשכירים הוא אחד מני שירותים רבים שאנו מספקים לציבור לקוחותינו, במקצועיות ובאדיבות. בין לקוחותינו לקוחות שכירים החוזרים מדי שנה לביצוע הבדיקה בידיים ועיניים מקצועיות ומסורות, וזוכים מדי שנה להחזר מס משמעותי ולסכומי כסף בלתי מבוטלים.
שאלון ראשוני קצר לבדיקת זכאות:
- האם הנך עובד כשכיר ומשלם מס הכנסה?
- האם החלפת מקומות עבודה?
- האם לא עבדת חודש אחד לפחות?
- האם קיבלת דמי אבטלה/לידה?
- האם הפקדת כספים באופן פרטי לקופת גמל/קרן פנסיה?
- האם הייתה לך פעילות בבורסה?
- האם קיבלת פיצויי פיטורין?
- האם סיימת תואר אקדמי?
- האם הנך חייל משוחרר?
- האם תרמת למוסדות ציבור?
מעוניינים לבדוק בצורה יסודית ומלאה אם גם לכם מגיע החזר מס?
פנו אלינו עוד היום לליווי אישי ומקצועי בנושא!חייגו עכשיו: 03-5351717
דוד בן יעקב, רואה חשבון [email protected]
ענת נהרי, רואת חשבון [email protected]
ביטוח לאומי – טבלאות מידע
שכר ממוצע במשק על פי החוק לביטוח לאומי
6,964 ש"ח – השכר הממוצע במשק על פי חוק לביטוח לאומי.
שיעור דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לשכירים
שיעורים מופחתים של ביטוח לאומי ומס בריאות חלים על שכר/הכנסה עד 3,482 ש"ח.
ההכנסה המזערית לתשלום דמי ביטוח הנה 3,335 ש"ח לחודש ו-17.933 ש"ח לשעה לעובד לפי שעות.
שיעור דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לעצמאי
שיעורים מופחתים של ביטוח לאומי ומס בריאות חלים על שכר/הכנסה עד 3,482 ש"ח.
ההכנסה החודשית המזערית לתשלום דמי ביטוח הנה 1,741 ש"ח והתשלום החודשי המזערי הנו 171 ש"ח.
התשלום החודשי המזערי למי שאיננו עובד ואיננו עצמאי הנו 132 ש"ח לחודש.
תקרת ההכנסה לצורך תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הנה 34,820 ש"ח.
בתקופה מתאריך 1 ביולי 2002 ועד 30 ביוני 2003 בוטלה תקרת ההכנסה והתשלומים חושבו מתוך מלוא ההכנסה.
תגמולי מילואים
תגמול מזערי – 111.17 ש"ח ליום | 3,335 ש"ח לחודש
תגמול מרבי – 1,160.67 ש"ח ליום | 34,820 ש"ח לחודש
קצבאות זקנה
הזכות לקבלת קצבת זקנה ללא כל התניה הנה לגבר שמלאו לו 70 שנה ולאשה שמלאו לה 65 שנה.
גבר שמלאו לו 65 שנה ואשה שמלאו לה 60 שנה זכאים לקצבת זקנה לפני גיל 70 או 65 בהתאמה, במידה ואין להם הכנסה העולה על ההכנסה המרבית.
במידה וההכנסה עולה על ההכנסה המרבית תופחת קצבת הזקנה בסכום המהווה 60% מסכום ההכנסה העולה על ההכנסה המרבית ובלבד שסכום קצבת הזקנה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום המהווה 10% מסכום הקצבה.
מבוטח אשר ויתר על זכותו לקבלת קצבת זקנה או קצבת זקנה מופחתת עד לגיל 65 שנה (אשה) או 70 שנה (גבר), יהיה זכאי לתוספת קצבת זקנה בשיעור 5% לכל שנת דחייה ובלבד שהתוספת לא תעלה על 25%.
סכום ההכנסה המרבית הנו כמפורט להלן:
לגבי יחיד – 3,969 ש"ח
ליחיד עם תלוי אחד – 5,293 ש"ח
בעד כל תלוי נוסף – 487 ש"ח
תלוי לעניין זה הנו בן זוג וילד שטרם מלאו לו 18 שנה או ילד שטרם מלאו לו 20 שנה ועיקר זמנו מוקדש להשלמת לימודים במוסד חינוכי על יסודי או ילד שטרם מלאו לו 22 שנה והוא משרת בשרות סדיר בצבא ואו לומד במסלול עתודה שהוכר בפקודות הצבא.
סכום קצבת הזקנה נקבע כאחוז מסכום השכר הממוצע במשק על פי חוק הביטוח הלאומי.
שיעורי קצבת הזקנה הנם כמפורט להלן:
יחיד – 16% מהשכר הממוצע
בן זוג תלוי – 8% מהשכר הממוצע
עבור כל ילד תלוי משני ילדיו הראשונים – 5% מהשכר הממוצע
על פי חוק תכנית החירום הכלכלית יופחת סכום קצבת הזקנה ב-4% לפיכך השכר הממוצע בפועל לצורך חישוב קצבת הזקנה הנו 6,685 ש"ח.
להלן פרוט סכומי קצבת הזקנה:
יחיד – 1,079 ש"ח
זוג – 1,619 ש"ח
יחיד + ילד – 1,416 ש"ח
יחיד + 2 ילדים – 1,753 ש"ח
זוג + ילד – 1,956 ש"ח
זוג + 2 ילדים – 2,293 ש"ח
קצבת ילדים
סכום הקצבה החודשית מספר ילדים
120 1
240 2
396 3
756 4
1,157 5
1,558 6
401 לכל ילד נוסף
דמי לידה
מבוטחת שילדה, זכאית לדמי לידה כמפורט להלן:
1. בעד חופשת לידה של 12 שבועות (84 יום) אם שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי (כעובדת או כעצמאית), בעד 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה בשל הלידה (להלן – "היום הקובע"), או בעד 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה.
2. בעד חופשת לידה של 6 שבועות (42 יום) אם שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי (כעובדת או כעצמאית), בעד 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע.
דמי הלידה ליום הנם תוצאה של חלוקת השכר ברבע השנה שקדמה ליום הקובע ב-90. תקרת ההכנסה לצורך תשלום דמי הלידה הנה 5 פעמים השכר הממוצע במשק על פי חוק הביטוח הלאומי. על פי חוק תכנית החירום הכלכלית חלה בשנת 2003 הפחתה של 4% בדמי הלידה לפיכך השכר החודשי המרבי לצורך חישוב דמי לידה הנו 33,427 ש"ח ודמי הלידה המרבים ליום הנם 1,114.24 ש"ח.
מענק לידה
יולדת זכאית למענק לידה כמפורט להלן:
ילד אחד – 1,354 ש"ח
שני ילדים – 6,770 ש"ח
עבור כל ילד נוסף – 3,384 ש"ח
קצבת לידה
יולדת שילדה יותר משני ילדים בלידה אחת, זכאית בנוסף למענק לידה לקצבת לידה כמפורט להלן:
שלושה ילדים – 3,455 ש"ח
ארבעה ילדים – 5,183 ש"ח
חמישה ילדים ויותר – 6,910 ש"ח
גמלה לשמירת הריון
מבוטחת שהייתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, זכאית לגמלה לשמירת הריון בעד תקופה זו ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות. הגמלה היומית לשמירת הריון הנה השכר ברבע השנה שקדמה ליום הראשון לשמירת ההיריון מחולק ב-90, והגמלה המרבית ליום הנה 222.84 ש"ח (השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי פחות 4%, מחולק ל-30).
דמי אבטלה
דמי אבטלה מחושבים על פי שכר ממוצע יומי של המבוטל ב-75 הימים שקדמו ל-1 בחודש שבו החלה תקופת האבטלה. שיעור דמי האבטלה מתוך השכר היומי הממוצע שונה לגבי עובד ששכרו היומי הממוצע עולה על השכר הממוצע היומי במשק (279 ש"ח) לבין עובד ששכרו היומי נמוך מסכום זה.
שיעור דמי האבטלה מתוך השכר היומי הממוצע:
על פי חוק תכנית החירום הכלכלית חלה בשנת 2003 הפחתה של 4% בדמי האבטלה.
סכום דמי האבטלה ליום עבור 125 הימים הראשונים לא יעלה על 279 ש"ח ובעד שאר הימים לא יעלה על 186ש"ח.
תקופת תשלום דמי אבטלה
התקופה המרבית בה ישולמו דמי אבטלה במהלך 12 חודשים רצופים הנה כמפורט להלן:
הוראות נוספות לעניין תשלום דמי אבטלה ניתן למצוא בחוברת הדרכה של המוסד לביטוח לאומי בקישור הבא כאן.
מענק לחייל משוחרר העובד בעבודה נדרשת
דברי הסבר להוראות החוק בדבר מענק לחייל/ת משוחרר ניתן למצוא באתר המוסד לביטוח לאומי בקישור הבא כאן.
אגרת לחייל/ת המשוחרר/ת
חייל/ת יקר/ה,
ברכותינו עם סיום שירותך הצבאי ומיטב האיחולים לשובך למסגרת האזרחית.
ברצוננו להביא לידיעתך מידע על זכויותייך ועל ההטבות המוענקות לך כחייל/ת משוחרר/ת על פי פקודת מס הכנסה.
החל ב-1.1.2000 נוסף לפקודת מס הכנסה סעיף חדש (39א'), המעניק למשתחרר/ת זיכוי על הכנסתו מיגיעה אישית, במשך 24 החודשים הראשונים שלאחר חודש שחרורו מן השירות הסדיר.
שירות סדיר הוא שירות בצה"ל, במשמר הגבול או במשטרה וכן שירות התנדבותי בשירות הלאומי. שירות בקבע אינו נחשב כשירות סדיר.
נקודת זיכוי פירושה הפחתה מסכום המס שאת/ה חייב/ת בו.
מי זכאי לזיכוי ומה היקפו?
מי ששירות 24 חודשים מלאים לפחות זכאי ל-2 נקודות זיכוי חודשיות, ששוויין 356 ש"ח (נכון לינואר 2005).
מי ששירת בין 12 ל-24 חודשים או פחות (אם שוחרר מטעמי בריאות או נכות), זכאי לנקודת זיכוי אחת ששווייה 178 ש"ח (נכון לינואר 2005).
הזיכוי ניתן החל ב-1.1.2000 על כל הכנסה מיגיעה אישית בכל תחום עיסוק ובכל הענפים, כולל ענפי שירותים.
תקופת זכאות מהי?
מי ששוחרר לפני 1.1.2000 וביום זה טרם חלפו 24 חודשים מיום שחרורו, יקבל זיכוי עבור התקופה מ-1.1.2000 עד תום 24 חודשים מתום חודש השחרור.
לדוגמה: אם השתחררת בן 15.6.1999, יסתיימו 24 החודשים ביום 30.6.2001, התקופה שתזכה אותך בנקודות זיכוי תהיה מ- 1.1.2000 עד 30.6.2001, דהיינו 18 חודשים.
מי ששירת 24 חודשים מלאים לפחות יקבל במשך 18 חודשים אלה שתי נקודות זיכוי כאמור, ומי ששירת בין 12 ל- 24 חודשים או פחות, יקבל במשך 18 חודשים אלה נקודת זיכוי אחת.
מי שהשתחרר לפני 1.1.1998 לא ייהנה מההטבה שכן 24 חודשים מתום חודש השחרור חלפו לפני 1.1.2000.
כיצד לקבל את נקודות הזיכוי?
המעביד רשאי לתת את הזיכוי לחייל/ת משוחרר/ת כנגד תעודת שחרור ו/או סיום שירות.
עצמאי יחשב את הזיכוי המגיע בשומתו העצמית (דו"ח שנתי) ויצרף לה את תצלום תעודת השחרור או סיום השירות.
תיאום מס
לידיעתך, מס הכנסה מחושב על בסיס הכנסה שנתית (שנת המס מתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר). אם היו לך הכנסות בחלק מהשנה והתחלת לעבוד לאחר חודש ינואר, הנך זכאי/ת לשלם מס מופחת ממשכורתך החודשית.
לשם כך יהיה עליך להגיש למעבידך הצהרה על גבי טופס 115 (המופיע מאחורי טופס 101) והמעביד רשאי להקטין את המס המנוכה ממשכורתך בהתחשב במספר החודשים בהם לא הייתה לך הכנסה חייבת.
אם אתה מועסק בשני מקומות עבודה או יותר, עליך לערוך תיאום מס במשרד פקיד השומה באזור מגוריך ולצרף את תצלום תעודת השחרור.
פתיחת עסק
אם בכוונתך לפתוח עסק עצמאי עם שחרורך, ישמח פקיד השומה באזור מגוריך למסור לך את המידע הקשור לפתיחת עסק חדש בהתאם לפקודת מס הכנסה.
- דברי ההסבר המובאים כאן כללים ואין לראות בהם את נוסח החוק.
פטור ממס לנכים או לעיוורים
א. בפקודת מס הכנסה נקבע (סעיף 9 (5) כי נכה אשר נקבעו לו 100% או 90% נכות ומעלה, בשיטת האחוז הפוחת (במצטבר) או עוור, זכאים לפטור ממס על הכנסתם עד לתקרת הכנסה מסוימת. תקרה זו, המתעדכנת מפעם לפעם, שונה לגבי הכנסה מגיעה אישית (כגון שכר עבודה או הכנסה מעסק או קיצבה או הכנסה שלא מיגיעה אישית כגון שכר דירה ו/או ריבית)*.
עד לש-30.6.2003 הפטור ממס מוגבל בתקרה של הכנסה מעבודה עד לסכום של 41,800 ש"ח לחודש. החל מ- 1.7.2003 יחולו התנאים הבאים:
1. נקבעה לנישום נכות לתקופה של 184 יום או פחות – לא ניתן פטור.
2. נקבעה לנישום נכות לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים, יינתן פטור להכנסה עד לסכום של 59,520 ש"ח.
3. נקבעה לנישום נכות לתקופה של 365 ימים או יותר, יינתן פטור להכנסה עד לסכום של 496,800 ש"ח.
ב. נכים אשר שיעור נכותם נקבע ל-100% נכות לצמיתות, על פי החוקים הבאים: חוק נכים (תגמולים ושיקום), חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק רדיפת הנאצים, חוק התגמולים לנפגעי איבה וחוק הביטוח הלאומי – זכאים באופן אוטומטי לפטור ממס. פטור ממס זה ניתן לקבל מפקיד השומה על ידי הגשת בקשה בצירוף האישור האמור.
ג. אדם אשר לא נקבעו לו אחוזי נכות על פי אחד החוקים המנויים בסעיף ב', אשר יש לו הכנסה חייבת ועבר אירוע רפואי כלשהו – רשאי לגשת לוועדה רפואית המשותפת למס הכנסה ולביטוח הלאומי.
ד. קבעה הועדה הרפואית את אחוזי הנכות הרפואית ל-100% או 90% ומעלה, בשיטת האחוז המופחת (במצטבר) לצמיתות או לתקופה ארעית, יחול סעיף הפטור עפ"י התנאים המפורטים לעיל. הפטור יחול על נכות רפואית בלבד ולא על נכות תפקודית.
ה. על המבקש הפנייה לוועדה רפואית לפנות אל פקיד השומה לפתוח תיק ולמלא טופס בקשה לפטור ממס על פי סעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה.
לידיעתך, אם לא הייתה לך כל הכנסה החייבת במס לא תהיה משמעות לקביעת הועדה הרפואית לצורך מס הכנסה.
ו. עם קבלת הבקשה יקבל הפונה ממשרד השומה האזורי טפסים 0169 ו-0169 א' והוראת תשלום לאגרה.
ז. מסמכים אלה בצירוף מסמכים רפואיים מתאימים יועברו על ידי הפונה למוסד לביטוח לאומי.
שים לב! המוסד לביטוח לאומי איננו מקבל בקשות לזימון לוועדה רפואית לצורכי מס הכנסה – ללא טופסי הפניה!
ח. לצורך קבלת החזרי מס, אם מגיעים, יתבקש הפונה למלא דו"חות מס לתקופה בה נקבע הפטור.
ט. עיוור המעוניין בהגשת בקשה לפטור ממס, מתבקש להגיש לפקיד השומה תעודת עיוור שנופקה על ידי משרד העבודה והרווחה – השירות לעוור, לאחר 1.1.1994. אם אין בידו תעודה כזו יופנה לוועדה רפואית.
לידיעתך – עבור נכות שהוכרה, ניתן לקבל החזרי מס רטרואקטיבית לתקופה של שש שנים!
אגרת לגימלאים
לגמלאי שלום,
שינויים לא מעטים ניכרים מעתה בחייך עם פרישתך לגמלאות ממקום עבודתך.
בין השאר, גם חלק מהוראות מס הכנסה חלות עליך, כגמלאי, שונות מאלה שחלו עליך כשכיר ועלון זה מיועד להבהירן.
מיהו גמלאי ומהו גיל פרישה?
במדינת ישראל קבע החוק, כי גיל הפרישה לגבר הוא 67 ולאישה 64 שנה. עם זאת נקבעו תנאים מסוימים שבהם גיל הפרישה עשוי להיות מוקדם יותר או מאוחר יותר.
פקודת מס הכנסה הקלה לגבי מקבלי הקיצבה (פנסיה) וקבעה גיל פרישה נמוך מהנהוג במשק (באשר למס): גבר בהגיעו לגיל 65 ואישה בהגיעה לגיל 60.
כמו כן ייראו כמי שהגיעו לגיל פרישה אותם עובדים שהחוק קובע את פרישתם ואת הקצבה שתשולם להם בעקבותיה, כמו עובדי המדינה, כוחות הביטחון, ראשי רשויות מקומיות ועוד.
בחלק ממקרים אלה, אם יש לפורש הכנסה מעסק או מעבודה הפטור ממס על קצבתו עשוי להיות מוגבל זמנית או עד גיל 60/65.
גיל פרישה נמוך מהנהוג נקבע גם לנכה שדרגת הנכות הקבועה שלו היא 75% לפחות.
מהי קיצבה?
לעניין גיל הפרישה, קצבה (פנסיה) היא התשלום החודשי המשולם לגמלאי (או חלילה לשאריו) מהמעביד או מקופת הגמל.
כמו כן, משולמת קצבה חודשית לגמלאי על ידי המוסד לביטוח לאומי.
מהו מענק?
מענק פרישה (או פיצויי פרישה) הוא סכום המשולם לעובד עקב פרישה מהעבודה בתנאים מסוימים.
במקרה של מוות משולם המענק לשארי העובד (או לזכאים אחרים).
מס הכנסה על הקצבה והמענק
- קצבאות זקנה ושארים שמשלם הביטוח הלאומי פטורות ממס.
- על קצבה המשולמת מהמעביד או מקופת גמל לאדם שעומד בגיל פרישה יחולו הכללים הבאים: אם קצבתו משולמת מקרן פנסיה ותיקה 35% מהקצבה, עד תקרה מסוימת (בינואר 2005 הייתה התקרה 6,840 ש"ח), המשולמת לגמלאים – פטורים ממס הכנסה. פטור זה מוגבל לסכום המתעדכן מדי פעם בפעם (בינואר 2005 – 2,394 ש"ח). לדוגמה: קצבתך ממקום העבודה היא 7,000 ש"ח לחודש הפטור כיום מוגבל ל- 35% מהכנסה של 6,910 ש"ח לחודש. אם נחשב 35% ממנו (6,910×0.5=2,418) הרי שעל סכום של 2,418 ש"ח מקצבתך לא תשלם מס הכנסה; והסכום החייב במס הוא אפוא 4,582 ש"ח (2,418 – 7,000). אם קצבתך משולמת מקופת ביטוח או מקרן פנסיה חדשה שאושרה לאחר 1.1.95 ואילך, הסכום הפטור בקצבה יקבע על פי הסכום הגבוה מהשניים כגון: 35% מקצבתו המזכה או סכום הקצבה המוכרת. הקצבה המוכרת הינה – קצבה המשולמת מכוח סכומים שחויבו במס בידי העובד בעת הפרשתם לקופה.
- ההוראות מאפשרות לקבל חלק יחסי מהקצבה מראש, לתקופה מוגדרת. פעולה זו, הקרויה היוון, מקטינה כמובן את סכום הקצבה החודשית בתקופה האמורה בשיעור ההיוון.
- סכום דמי ההיוון עשוי להיות פטור ממס – כולו או בחלקו. לשם הסדרת העניין יש לפנות לפקיד השומה.
מענק הפרישה
- מענק הפרישה מחושב לפי מכפלה של משכורת החודש האחרון במספר שנות העבודה. המענק המתקבל פטור ממס, אם כי הפטור מוגבל לסכום מקסימלי בגין כל שנת עבודה. סכום הפטור מתעדכן מעת לעת (בינואר 2005 היה הסכום 9,980 ש"ח).
לשם קביעת הפטור ניתן להוסיף לחישוב המענק סכומים שנתקבלו בגין מענק הסתגלות, הודעה מוקדמת על פרישה או פדיון ימי מחלה. לא יילקחו בחשבון הפרשי שכר ופדיון ימי חופשה. - לעובד שבחלק מתקופת עבודתו עבד במשרה חלקית, יחושב סכום הפטור בהתאם לחלקיות המשרה.
- נציב מס הכנסה רשאי להגדיל את סכומי הפטור בהתחשב בתקופת השירות של העובד, בגובה שכרו, בתנאי עבודתו ובנסיבות הפרישה (אולם לא מעבר לסכום המקסימלי שהוגבל בחוק). לשם כך יש לפנות לפקיד השומה.
- מי שזכאי בגין שנות עבודתו למענק ולקצבה גם יחד, יחולו עליו הוראות מיוחדות לעניין הפטור.
לחישוב הפטור יש לפנות למשרד השומה.
מענק עקב מוות
מענק לשארים עקב מוות פטור ממס עד לסכום כפול מהפטור על מענק הפרישה.
סכום הפטור מתעדכן אף הוא מדי פעם בפעם (בינואר 2005 היה סכום 19,970 ש"ח).
פריסת הכנסה
אם קיבלתם סכום פיצוי כולל העולה על סכום המענק הפטור, כמתואר לעיל, תידרש לשלם מס בגין הסכום העודף.
יחד עם זאת, כדי להקל על הפורש, נקבעו כללים לפריסת הכנסה, שמשמעותם חלוקת ההכנסה בחלקים שווים על פני מספר שנים. כך אתה רשאי לבקש לפרוס את מענקי הפרישה ואת היוון הקצבה, החייבים במס, לפי כללי שקבע נציב מס הכנסה. פרישת ההכנסה על פני מספר שנים תביא, קרוב לוודאי, להקטנת המסים על המענק. תוכל לקבל על כך הסברים אצל פקיד השומה. אם פרסת את הכנסתך, חובה עליך למלא טופס 0135 לשכיר בכל שנה בתקופת הפריסה ולהגישו לפקיד השומה.
תשלומים לקופת גמל
אם אתה משלם באופן עצמאי לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה (גם במסגרת חברת ביטוח), אתה זכאי לניכוי ממס (כלומר הקטנת סכום המס שיש לשלמו) או לשניהם יחד.
לשם כך יש למלא טופס 0135 לשכיר ולהגישו לפקיד השומה. אם בתחילת שנת המס מלאו לך 50 שנה, אתה זכאי לניכוי מוגדל בגין תשלומיך לקופות הגמל.
לידיעתך, אם יש לך הכנסה אחרת החייבת במס, נוסף על הגמלה שהנך מקבל, יהיה עליך לערוך תיאום מס בתחילת כל שנת מס אצל פקיד שומה.
אנו מאחלים לך פרישה נעימה, ונשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה וסוגיה בנושא!
בקשה להחזר מס
עובד שכיר, שבמהלך השנה לא נהנה מההטבות המגיעות לו אשר מופיעות בעלון זה רשאי להגיש בקשה להחזר מס.
את הבקשה יש להגיש באמצעות דו"ח מקוצר (טופס 0135) המיועד לעובד שכיר שהכנסתו ממשכורת בלבד, ולצרף את המסמכים הללו:
- טופסי 106 שהוציאו המעבידים (לשני בני הזוג) ובמקרה של פרישה – טופס 161;
- אישורים על הפרשות לקופות גמל וביטוח חיים מצד העובד עצמו;
- אישורים אחרים המקנים הקלה במס, כמוסבר בדף מידע זה.בקשות להחזרי מס ניתן להגיש עד שש שנים אחורה משנת המס הנוכחית.
לתשומת לבך: מידע ופרטים נוספים ניתן לקבל במשרדי השומה האזוריים אשר עומדים לרשותך.
כדי לחסוך זמן, תורים והמתנה, מוטב שתמלא את הטפסים הדרושים, תצרף את האישורים והמסמכים הקשורים לעניין ותשאירם בתיבה המיועדת לכך במשרדי השומה.
האישור יישלח אליך תוך מספר ימים – ניתן כמובן לשלוח הטפסים הנ"ל באמצעות הדואר.נקודות זיכוי על פי מצב משפחתי
* "ילוד" – ילד שנולד בשנת המס ומזכה במחצית הנקודה.
** "בוגר" – ילד שמלאו לו 18 בשנת המס ומזכה במחצית הנקודה.ניתן להיעזר במשרדנו בבדיקת סכומי המס המגיעים לעובדים שכירים ממס הכנסה.
הקלות במס לעובד השכיר
לעובד/ת השכיר/ה שלום,
פקודת מס הכנסה אינה מחייבת בדרך כלל שכירים בהגשת דו"ח שנתי, לעומת זאת יש הוראות המאפשרות הקלות במס השוטף המנוכה ממשכורת העובד.
חלק מן ההקלות נותן המעביד ישירות וחלק אחר ניתן לקבל דרך פקיד השומה באזור המגורים. בעלון זה, המיועד לשכירים, ריכזנו את פירוט ההקלות שהעובד זכאי להן במהלך ניכוי המס השוטף ממשכורתו. נשמח לסייע לך בהבהרת ספקות או אי הבנות שנותרו לאחר קריאת עלון זה.
רוב הקלות המס מבוטאות ב-"נקודות זיכוי" שמשמעותן הפחתה מסכום המס.
ערכה של נקודת זיכוי חודשית הוא 178 ש"ח (נכון לינואר 2004) – סכום זה מתעדכן מדי פעם בפעם בהתאם לעליית מדד יוקר המחיה.
הרחבת החובה להגשת דו"ח שנתי למס הכנסה – תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) התשנ"ח 1998
החל משנת המס 1998 תחול חובת הגשת דו"ח שנתי על ישראלים בעלי נכסים או חשבונות בנק מחוץ לישראל.
הקלות במס
כל תושב ישראל זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי, אישה זכאית ל-1/2 נקודת זיכוי נוספת.
עבודה בחלק מהשנה
מי שלא עבד בחלק מן השנה ולא היו לו הכנסות נוספות לבד ממשכורת, זכאי לניכוי מס מופחת ממשכורתו וזאת משום שנקודות הזיכוי הן שנתיות (חישוב המס כולו הוא שנתי מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר) וחלות גם על חודשים שלא הייתה לו בהם הכנסה. את ההקלות בחישוב המס מקבל השכיר מן המעביד. עליו להביא למעביד הוכחות כי בחלק מן התקופה לא היו לו הכנסות, למלא טופס 115 (המופיע מאחורי טופס 101), והמעביד רשאי להקטין את המס המנוכה מן המשכורת, בהתחשב במספר החודשים בהם לא הייתה לשכיר הכנסה חייבת.
אם לא הייתה לשכיר הכנסה משכר עבודה בחלק מהשנה אלא הכנסה מתמלוגים למשרתים במילואים, דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה, שמשלם הביטוח הלאומי – שהם הכנסה החייבת במס – יש למלא טופס 116 אצל פקיד השומה באזור המגורים ולבקש תיאום מס.
תיאום של ניכויי מס משכר
אם ההכנסה נובעת מכמה מקורות, רשאי השכיר לערוך תיאום מס באמצעות המעביד או באמצעות פקיד השומה. לשם כך יש למלא טופס 116, הכולל הצהרה מפורטת על כל מקורות ההכנסה, לצרף את כל תלושי המשכורת ולהגישם למעביד הנוסף או לפקיד השומה. המעביד הנוסף יערוך את חישוב המס וינכה את המס מהשכר אצלו בהתאם. אם הוגשה הבקשה לפקיד השומה, הוא ישלח למבקש אישורים בכתב על שיעור המס שיש לנכות מכלל ההכנסה והשכיר יעביר אישורים אלה למעבידים השונים.
תיאום מס כדאי לעובד: כך ימנע תשלום חוסר/עודף מס במשך שנת המס
אישה עובדת
בחישוב המס של אישה עובדת תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי נוספת (כלומר אישה עובדת זכאית ל-2.75 נקודות זיכוי).
אם לאישה עובדת ילדים, היא זכאית ל-1/2 נקודת זיכוי נוספת בגין כל ילד בשנת הולדתו ("ילוד") ובשנת הגיעו לגיל 18 ("בוגר") ולנקודת זיכוי נוספת בגין כל ילד בשנה שלאחר לידתו ועד לשנה שלפני הגיעו לגיל 18.
משפחה חד-הורית
עובד חד-הורי או עבודת חד-הורית, זכאים להקלה נוספת בתשלום מס ההכנסה באמצעות נקודות זיכוי: נקודת זיכוי בשל היותם משפחה חד-הורית, בנוסף לנקודות זיכוי בגין ילדים.
כדי לקבל את ההקלות, יש למלא טופס 101 וטופס 115 המופיע על גב טופס 101 ולמוסרו למעביד אשר יפחית את סכום נקודות הזיכוי מהמס.
תושבים ביישובי ספר או אזורי פיתוח
תושבי היישובים באזורי הפיתוח או ביישובי הספר, ששם יישובם מופיע ברשימה מיוחדת של מס הכנסה, המתגוררים במקום ברציפות בפועל 12 חודשים ויותר (מהם שישה חודשים לפחות במהלך שנת המס) – זכאים להנחה ממס הכנסה. הנחה זו היא בשיעורים שונים מהשכר, עד לתקרה שנקבעה בתקנות, השונה מישוב לישוב. תושב אחד הישובים שברשימה הממלא אחר שאר התנאים האמורים, ימלא טופס 115 ויצרף אישור הרשות המקומית או הוועד המקומי על היותו תושב קבוע במקום. המעביד יתיר את ההנחה המגיעה בחישוב המס מהשכר.
חיילים משוחררים
החל מתאריך 1.1.2000 נוסף לפקודת מס הכנסה סעיף חדש (39א') המעניק למשתחרר/ת זיכוי על הכנסתו מיגיעה אישית, במשך 24 החודשים הראשונים שלאחר חודש שחרורו מן השירות הסדיר.
שירות סדיר הוא שירות בצה"ל, במשמר הגבול או במשטרה וכן שירות התנדבותי בשירות לאומי. שירות בקבע אינו נחשב כשירות סדיר.
מי זכאי לזיכוי ומה היקפו? מי ששירת 24 חודשים מלאים לפחות זכאי ל-2 נקודות זיכוי חודשיות, ששוויין 356 ש"ח (נכון לינואר 2005).
מי ששירת בין 12 ל-24 חודשים או פחות (אם שוחרר מטעמי בריאות או נכות), זכאי לנקודת זיכוי אחת, ששווייה – 178 ש"ח (נכון לינואר 2005).
הזיכוי יינתן החל ב- 1.1.2000 על כל הכנסה מיגיעה אישית בכל תחום עיסוק, ובכל הענפים, כולל ענפי שירותים.
תקופת הזכאות מהי? מי ששוחרר לפני 1.1.2000 וביום זה טרם חלפו 24 חודשים מיום שחרורו, יקבל זיכוי עבור התקופה מ-1.1.2000 עד תום 24 חודשים מתום חודש השחרור (מידע נוסף ב"אגרת לחייל/ת משוחרר/ת").
עולים חדשים
עולה חדש זכאי להקלות במס במשך 42 חודשים מיום עלייתו ארצה. ההקלה ניתנת באמצעות נקודות זיכוי נוספות על אלה המגיעות לכל תושב:
3 נקודות זיכוי חודשיות במשך 18 החודשים הראשונים לעלייה (כלומר 534 ש"ח)*
2 נקודות זיכוי חודשיות במשך 12 החודשים הבאים (כלומר 356 ש"ח)*
1 נקודת זיכוי (178)* במשך 12 החודשים הנוספים.
מניין 42 החודשים מתחיל עם קבלת תעודת עולה, ונמשך ברציפות גם כאשר לעולה אין הכנסה. לא תובא במניין זה תקופת שירות סדיר בצה"ל או תקופת לימודים במוסד על-תיכוני.
אם העולה לא עבד מספר חודשים במהלך שנת המס, הוא יכול לנצל את נקודות הזיכוי שלו כעולה לשם התחלת הפחתת המסים שעליו לשלם על שכרו באותו חלק מן השנה שבו עבד.
על העולה למלא טופס 115, לצרף אליו תעודת עולה מוכחת ולמוסרם למעביד. המעביד יפחית את נקודות הזיכוי מהמס המנוכה מהשכר.
שים לב: נקודות הזיכוי לעולה חדש מצטרפות לנקודות הזיכוי של תושב רגיל וכך תקבל למשל עולה חדשה, שיש לה שלושה ילדים, בשנה וחצי הראשונות לעלייתה ארצה סך של 8.75 נקודות לזיכוי לפי החישוב:
2.25 נקודות זיכוי בגין תושב.
0.5 נקודות זיכוי בגין היותה אישה עובדת.
3 נקודות זיכוי בגין היותה עולה חדשה.
3 נקודות זיכוי בגין הילדים.
פטור לנכה
נכה שהוכרה לו נכות בשיעור של 100% (או 90% ומעלה בחישוב משוקלל) והוא נכלל באחת מקבוצות הנכים של משרד הביטחון, נכי המלחמה בנאצים, נכי רדיפות הנאצים, נכי פעולות איבה או נכים שהביטוח הלאומי הכיר בהם כמפורט בפקודת מס הכנסה, וכן בעל תעודת עיוור של משרד העבודה והרווחה – זכאים לפטור ממס הכנסה, החל מהים שנקבעה בו הנכות בתנאים אלה:
עד ל- 30.6.2003 הפטור ממס מוגבל בתקרה של הכנסה מעבודה עד לסכום של 41,800 ש"ח לחודש. החל 1.7.2003 יחולו התנאים הבאים:
א. נקבעה לנישום נכות לתקופה של 184 יום או פחות – לא ניתן פטור.
ב. נקבעה לנישום נכות לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים, ינתן פטור להכנסה עד לסכום של 59,520 ש"ח.
ג. נקבעה לנישום נכות לתקופה של 365 ימים או יותר, ינתן פטור להכנסה עד לסכום של 496,800 ש"ח.
אם הכנסתו של הנכה מעבודה נמוכה מ-5,010 ש"ח לחודש, אך יש לו הכנסות אחרות (מרכוש, משכר דירה, מריבית וכו') שאינן מיגיעה אישית, הוא פטור מתשלום מס עד לסכום כולל של כ-5,010 ש"ח לחודש (סכומים אלה מתעדכנים מפעם לפעם), כפוף לאותם תנאים לגבי משך תקופת הנכות. לשם קבלת פטור על הנכה שברשותו אישור ממשרד הביטחון, האוצר או הרווחה למלא טופס 115, לצרף את האישור על הנכות ולמסור אותם למעביד. המעביד יפטור את הנכה מניכויי המס עד לסכום האמור.
אם בידי הנכה תעודה אחרת בגין הנכות, עליו למלא טופס 116, בצירוף האישור על הנכות ולהעבירם לפקיד השומה אשר ימסור לנכה תעודת פטור. יש למסור תעודה זו למעביד. עם קבלתה יפטור המעביד את הנכה מניכויי מס עד לסכום האמור.
אם לא קבעה אחת הרשויות (האוצר, הביטוח הלאומי או משרד הביטחון) את שיעור נכותו של הנכה, עליו לבקש מפקיד השומה שיפנה אותו לוועדה לקביעת שיעור הנכות על-פי פקודת מס הכנסה. לשם כך יש למלא טופס 0169 ולשלם אגרה.
אדם שהוכר כנכה מתאריך מוקדם יותר והמס נוכה ממשכורתו ללא מתן הנחת נכה או שהגיש כבר דו"חות למס הכנסה בשנים אלה, יהיה זכאי להחזר מס יתר ששילם. לצורך קבלת ההחזר עליו להגיש בקשה להחזר מס על גבי טופס 0135 ולצרף אישור על הפטור.
זיכוי בגין הוצאות החזקתו של קרוב במוסד
אם קרובו של העובד מוחזק במוסד מיוחד, הוא זכאי להפחתת מס בשיעור של 35% מהסכומים שהוא או בן זוגו שילם לאחזקתו וזאת בתנאים אלה:
>> הזיכוי יינתן לאחזקתם במוסד מיוחד של בן זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם – או לאחזקתו של ילד משותק או מפגר במוסד מיוחד.
>> הזיכוי יינתן בשל תשלום סכומים העולים על 12.5% מהכנסתו החייבת במס של העובד – לקבלת הזיכוי יש להמציא חשבוניות מקור מהמוסד בו מוחזק הקרוב וכן מידע לאימות זהות בין המשלם לתובע הזיכוי.
>> הורה המבקש זיכוי זה בגין בנו לא יכול לדרוש נקודות זיכוי בגין הילד.
* הורה מותנה בכך שהכנסות נטול היכולת אינן עולות על 135,000 ש"ח (נכון לינואר 2004) והכנסות נטול היכולת ובן זוגו אינו עולות על 221,000 ש"ח (נכון לינואר 2003).
לדוגמא: הכנסות בשנת המס הייתה 100,000 ש"ח. לאחזקת בן משפחתו במוסד אתה משלם 20,000 ש"ח בשנה. העובד יקבל זיכוי של 35% על 7,500 ש"ח (שהוא הסכום העולה על 12,500 ש"ח, השיעור שנקבע כאמור מהכנסתו החייבת ועד לסכום אחזקת בן המשפחה: 12,500-20,000. הזיכוי מגיע אפוא ל-2,625 ש"ח (7,500×35%) – יש להמציא לפקיד השומה אישור רפואי על גבי טופס 127 ולצרף לבקשה בטופס 116 את טופס 116א'. פקיד השומה יאשר את זיכויו במס.
זיכוי בגין ילד נטול יכולת
בגין ילד עיוור, חרש, אילם, משותק או מפגר, חולה בטלסמיה, דיסאוטונמיה, סיסטיק פיברוזיס או מחלה ממארת זכאי אחד מבני הזוג לשתי נקודות זיכוי.
יש להמציא לפקיד השומה אישור רפואי על גבי טופס 127 ולצרף לבקשה בטופס 116 את טופס 116א'. פקיד השומה יאשר בכתב את מתן נקודות הזיכוי.
מתן זיכוי זה מותנה בכך שהכנסות נטול היכולת אינן עולות על 136,000 ש"ח (נכון לינואר 2005) – הכנסות נטול היכולת ובן זוגו אינן עולות על 218,000 ש"ח (נכון לינואר 2005).
ניכוי או זיכוי עבור תשלומים לקופות גמל
ניכוי פירושו הפחתה מסכום ההכנסה החייבת במס שעליה יחושב המס לתשלום. זיכוי פירושו הפחתה מהמס, אשר בו חויב העובד.
א. עובד שממשכורתו מנוכה תשלום לקופת גמל לתגמולים, לקצבה או לביטוח חיים – קופות שאושרו על ידי נציב מס הכנסה – זכאי להקלה ממס. ההקלה ניתנת לו על ידי המעביד.
ב. עובד המשלם בעצמו לקופת גמל כאמור, רשאי לבקש מפקיד השומה שיזכהו בזיכוי בלבד או ממעבידו שיזכהו בניכוי או בזיכוי המגיעים לו בשל תשלומיו אלה.
לשם כך עליו להמציא לפקיד השומה קבלה או אישור על תשלומיו, בצירוף טופס 116. אם למעביד אישור קיבוצי מפקיד השומה למתן הנחות לעובדיו, הוא רשאי להתיר לעובד את הזיכוי או הניכוי, לאחר המצאת קבלה או אישור על תשלומיו.
אם אין למעביד אישור כזה יפנה העובד לפקיד השומה עם טופס 116 ופקיד השומה ישלח לו אישור מתים.
ג. הניכוי או הזיכוי עבור תשלומים לקופת גמל כאמור ניתנים גם לבן זוגו, הוריו או ילדיו של העובד, ובלבד שלא יינתן ניכוי או זיכוי כפול בשל אותו תשלום. הניכוי או הזיכוי ניתנים לעובד ששילם את התשלום או למי שבעדו שולם התשלום; אין אפשרות לחלק את ההנחה ביניהם.
כל שנה נקבעת תקרה מסוימת לזיכוי ולניכוי – פרטים ניתן לקבל במחלקת הניכויים של פקיד השומה.
פיצוי פרישה
פיצויי פיטורין, המשולמים לעובד בעת פרישתו מעבודתו, פטורים ממס בגבולות שנקבעו בחוק:
משכורת חודשית לכל שנת עבודה. סכום הפטור מוגבל עד לתקרה מסוימת ומתעדכן מפעם לפעם (בינואר 2005: 9,980 ש"ח).
נציב מס הכנסה רשאי להגדיל את סכומי הפטור בהתחשב בתקופת השירות של העובד, בגובה שכרו, בתנאי עבודתו ובנסיבות הפרישה (אולם לא מעבר להגבלת סכום הפטור האמור) – לשם כך יש לפנות לפקיד השומה.
את פיצויי הפרישה החייבים במס אפשר לפרוס בחלקים שווים על פני כמה שנים כדי לזכות בהקלה בתשלום המס. פיצויי פרישה ניתן גם להפקיד בתכנית לרצף קיצבה בקופת גמל לקיצבה, הפקדה העשויה להקנות בעתיד פטור נוסף מתשלום מס (אם ההפקדה הייתה מעל 10 שנים) בתנאי שההפקדה נעשתה בידי המעביד לפני הפרישה והבקשה לרצף אושרה על ידי נציבות מס הכנסה.
תרומות
התורם למוסד ציבורי (מוסד המוכר על ידי שר האוצר ואושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת) זכאי לזיכוי ממס הכנסה בגובה של 35% מסכום התרומה. לסך התרומות שניתן לקבל עבורן זיכוי שי "רצפה" (מינימום) ו-"תקרה" (מקסימום):
הרצפה מתעדכנת מדי שנה בשנה, והתקרה אינה יכולה לעלות על 30% מההכנסה החייבת במס, או על סכום המתעדכן שנתית, לפי הנמוך ביניהם (בשנת המס 2005 הסכום המזערי לתרומה 370 ש"ח, והמרבי – 2,165,000 ש"ח).
לשם קבלת הזיכוי, יש לצרף קבלות מתאימות מקוריות ולמלא טופס 116. פקיד השומה ישלח לעובד אישור על התרת הזיכוי.
מפקד המלאי והקופה
מפקד קופה ובנקים
קופה והמחאות לגביה
כדי להקל על ספירת המזומנים, הצ'קים, השטרות והתאמת היתרות, נודה לכם אם תואילו:
1. להפקיד בבנק ביום ה-31.12 את כל היתרה הנמצאת בקופתכם.
2. להכין רשימה של הצ'קים הדחויים והשטרות שיימצאו בקופתכם בסוף יום 31.12 כאשר הרשימה תכלול את הפרטים הבאים: מספר השיק, שם החותם, שם המסב האחרון, הבנק, מועד הפירעון והסכום.
ערבויות: מנהלי החברות מתבקשים להמציא לנו פירוט מדויק של כל הערבויות שהחברה נתנה ועדיין נמצאים בתוקף.
יתרות בנקים למנהלים הנהלת חשבונות כפולה: נא לוודא שלא חסרים דפי בנק להנהלת החשבונות ואם כן נא להשלים. להדפיס מכל חשבון בנק דף ריכוז יתרות לסוף השנה הכולל את העו"ש, חסכונות, אשראי, הלוואות – ניתן להפיק זאת באמצעות הכספומט או באמצעות האינטרנט.
מפקד המלאי
מועד המפקד
עם תום שנת המס, יש לערוך את מפקד המלאי ליום 31.12.
אם לא ניתן לספור את המלאי בתאריך שצוין, ניתן יהיה לערוך מראש את כל הסידורים הדרושים לתיאום כמותי בין רשימות המלאי בתאריך המפקד ובין רשימות המלאי הסופיות שייערכו בכל מקרה ליום המאזן.
היערכות זו צריכה לכלול רישום מדויק של כל הטובין הנכנסים והיוצאים מהעסק, בין תאריך המפקד לבין תאריך המאזן וזיהויים ברשימות המלאי. בכל מקרה, נבקשכם להודיענו מראש על תאריך המפקד המתוכנן על ידכם לצורך תיאום ביקור של נציג משרדינו. כמו כן, הננו מפנים תשומת לבכם לכך, שאם הפרש הזמן בין יום המפקד ובין יום המאזן עולה על 10 ימים, חוברה להודיע על כך בכתב ומראש, גם לפקיד השומה.
עריכת המפקד
רשימות המלאי צריכות לכלול את כל הטובין שבבעלותכם או ברשותכם. טובין השייכים לאחרים ונמצאים ברשותכם (כגון טובין במשגור) יירשמו בנפרד.
כמו כן, עליכם לערוך רשימת הטובין שבבעלותכם והנמצאים בתאריך המפקד, אצל אחרים (סחורה שנשלחה לעיבוד, טובין במחסני ערובה וכו').
גיליונות הספירה צריכים להיות ממוספרים מראש במספר עוקב – בראש כל גיליון יצוין תאריך המפקד ומקים אחסון הטובין, רצוי לערוך רשימה ב-3 עותקים לפחות.
הרשימות תערכנה לפי הקבוצות הבאות: חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, תוצרת בעיבוד, מוצרים מוגמרים וכד'.
הרשימות יירשמו בדיו ולא בעיפרון ויכללו לפחות פרטים אלה:
– תיאורם של הטובין, באופן המאפשר זיהוי סוגם.
– מצבם, אם אינו תקין (מיושנים, מקולקלים, במחזור איטי, פסולת וכד').
– היחידה לפיה נמדדת הכמות (ק"ג, מטרים, תריסרים וכד').
– הכמות (מספר היחידות מוכפל במחיר).
רצוי להשאיר מקום ל-2 טורים נוספים שימולאו במועד מאוחר יותר והם מחיר היחידה ושווי כולל (מספר היחידות מוכפל במחיר).
תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון שלב העיבוד (רמת הגמר) במועד הספירה. האחראי על הספירה יחתום בכל גיליון ויציין את שמו המלא.
חישוב שווי המלאי
חישוב השווי ניתן להיעשות במועד מאוחר יותר – בחישוב השווי, אין לכלול טובין שאינם שייכים לכם (כגון שנמכרו לפני תאריך המאזן), אך יש לכלול פריטים הנמצאים ברשותכם של אחרים והשייכים לכם.
השווי יחושב, בדרך כלל, לפי העלות (לא כולל מע"מ) אולם במקרה של טובין שאינם תקינים (ראה לעיל), או שמחיר מכירתם המשוער נמוך מהעלות, יחושב השווי לפי ערך המימוש הנקי, והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב. עלות תחושב לפי שיטת "FIFO" (נכנס ראשון יוצא ראשון), או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קניית הסחורה. מומלץ כי מלאי ללא ערך וללא נחיצות עסקית (מלאי מת) ינופה מהמלאי העסקי על ידי מכירתו עוד לפני המפקד, דבר שיקל על הערכת שווי המלאי. בכל מקרה של ספק או בעיות כלשהן שיתעוררו בחישוב השווי, נבקשכם להודיענו על כך. חישוב שווי המלאי ייעשה על גיליונות המפקד.
מלאי מת
אם קיים "מלאי מת" או "מלאי גוסס" יש צורך להוכיח זאת, לכן עדיף לנסות להיפטר ממלאי זה ע"י מכירת המלאי במחיר הזדמנותי, כך יאפשר להוכיח שהמלאי נמכר בערך נמוך או שלא נמכר כלל ולכן אין לו כל ערך. מוטב שלא להשאיר "מלאי מת" שכן עצם קיומו פותח פתח לדיונים על אמיתותו.
שמירת הרשימות
רשימות מפקד מקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות ויש לשמרן במשך שבע שנים מתום שנת המס, או שש שנים מיום הגשת דו"ח על ההכנסה – הכל לפי המאוחר יותר. פקידי השומה נוהגים לדרוש לפעמים רשימות מפקד המלאי זמן קצר לאחר תאריך המאזן. במקרים כאלה, עליכם להמציא לפקיד השומה, מיד עם קבלת הדרישה, העתק אחד מרשימות המפקד המקוריות בלי להמתין לחישוב השווי.
העברת עותקים למשרדנו
עם גמר הספירה, יש להעביר למשרדנו עותק מלא וחתום של רשימות הספירה. במידה ודרושים לכם הסברים נוספים או הדרכה כלשהי, נבקשכם לפנות למשרדנו.
ניכוי מס במקור
ככלל מומלץ עם תחילת כל שנת מס להתעדכן האם חלה עליכם החובה לנכות מס במקור מהתשלומים המשולמים לספקים ונותני השירותים שלכם. חבות זו נגזרת מהמחזור העסקי בשנת המס הקודמת ומהענף המסוים שבו הנכם עוסקים.
ניכוי במקור מדמי השכירות
החל מתאריך 1 באפריל, 1998 חלה חובת ניכוי מס במקור מתשלומים עבור דמי שכירות בעד מקרקעין שניתן לתבוע אותם כהוצאה ביצור הכנסה (שכר דירה לעסקים). מדובר בשכר דירה המשמשים בהשגת הכנסה ובכלל זה חנויות, מגרשים, מחסנים ומשרדים.
ניכוי המס יהיה 35% מדמי השכירות המשולמים – חובת הניכוי חלה על כל מי שמשלם דמי שכירות ללא קשר להיקף עסקים או הענף עליו הוא משויך. רק במקרה בו למקבל התשלום יש פטור מניכוי מס במקור מדמי שכירות או אישור על שיעור מס אחר, יש לנהוג על פי האישור.
שכר סופרים: כל המשלם עבור זכויות למיניהן ביצירות ספרותיות, אמנותיות ומוזיקליות כמשמעותן בחוק זכויות היוצרים, צריך לנכות מהתשלום מס בשיעור 50% או לקבל פטור או אישור על שיעור מס אחר ממקבל התשלום.
עבודות בניה והובלה: משלם שעיסוקו הוא בתחום עבודות הבניה והובלה רק עליו חלה החובה לנכות מס במקור בשיעור של 30% או לקבל אישור על פטור מניכוי מס עבור עבודות בניה והובלה.
עבודות בניה – חפירה, ביוב, סלילת כבישים, עבודות עפר ועבודות הקשורות בהכנה לבניה ובהשלמתה וכן שכירת ציוד המשמש לביצוע עבודות בניה.
תשלומי ביטוח לאומי
עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת המס. התרת ההוצאות מבוססת על האישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
האישור ניתן אך ורק בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ביתר ששולמו שלא בעקבות חיוב, לכן יש לדאוג להגדלת המקדמות באמצעות טופס מיוחד שיש להפנות למוסד לביטוח לאומי ולהעביר את התשלומים עד ה- 20 בדצמבר. משנת 1998 עובד עצמאי שהיקף עבודתו אינו מגיע ל 12 שעות לפחות בשבוע (שלא היה מבוטח עד שנת 1997) יימדד לפי גובה ההכנסות המושג מעבודה זו. כתוצאה מכך מבוטחים רוב העצמאיים – החלקיים (בעלי מקצועות חופשיים ואחרים) בביטוח לאומי וחייבים בתשלום דמי הביטוח. לפיכך נדרשו המבוטחים החדשים לשלם מקדמות על בסיס הכנסתם בשנים הקודמות בשנת המס 1998.
החזרת תקרות הביטוח הלאומי ומס הבריאות החל מתאריך 1.7.03 – החל מיום 1 ביולי 2003 הוחלט להחזיר את תקרות הגביה לדמי ביטוח לאומי. לפיכך, החל ממועד זה יקבעו שוב תקרות גבייה בגובה 5 פעמים השכר הממוצע לגבי כל סוגי דמי הביטוח, ולא יהיה צורך בהפרשות (הן של המעביד והן של העובד) בגין השכר העודף מעל כ- 35 אלף ש"ח בחודש.
יש לציין כי כמו במס הכנסה כך גם במוסד לביטוח לאומי החבות הסופית והמוחלטת נקבעת עם הגשת הדוח השנתי, לכן התשלומים החודשיים בגין דמי הביטוח הלאומי אינם אלא מקדמות והחישוב הסופי (דרישת תשלום או לחלופין החזר) יערכו על ידי המוסד לביטוח לאומי עם קליטת הדוח השנתי שהוגש למס הכנסה.
היטל על העסקת עובדים זרים החל מ-1.7.2003
במסגרת התכנית הכלכלית, נקבע בין השאר כי מעסיק של עובד זר יהיה חייב בתשלום היטל בשיעור של 8% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס.
יצוין כי ההיטל אינו מחליף את האגרה השנתית שנדרשים מעסיקים לשלם עבור העסקת עובדים זרים. כמו כן, ההיטל לא ינוכה, במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר.
עובד זר כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א-1991, למעט כל אחד מאלה:
– עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ה – 1994, חל עליו.
– עובד זר המועסק כדין בישראל שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל והיוצא את ישראל, בדרך כלל בתום יום העבודה, למקום מגוריו באותה מדינה.
– עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.
סוף מעשה במחשבה תחילה…
ניצול הפסדים שוטפים
כאשר לחברה הפסדים שוטפים מעסק, הרי בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ניתן לקזז כנגדם הכנסות ממקורות אחרים שאינם מעסק. לעומת זאת הפסדים מעסק המועברים משנים קודמות אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות ממקורות אחרים.
ניצול האפשרות לקבלת ניכויים וזיכויים אישיים
לקראת תום שנת המס מומלץ לנישומים יחידים להשלים תשלומים לקופת גמל בגין הפרשות סוציאליות שניכויים מותר:
קופת גמל/ביטוח מנהלים/קרן פנסיה
שכירים: בגין רכיבי שכר שהמעביד לא הפריש בגינם סכומים לקופת גמל – לעניין קבלת ניכוי בגובה של עד 5% מההכנסה המזכה או זיכוי בגין ההפקדות שביצע. הסכום המרבי 5,964 ש"ח.
עצמאיים: תשלומים לקופת גמל המזכים ב-7% ניכוי ו-5% זיכוי מההכנסה המזכה. הסכום המרבי 14,400 ש"ח.
עצמאים המפקידים לקופת גמל לקצבה בלבד – זכאים לניכוי בגובה של עד 11% מסכום ההכנסה המזכה, אם שילמו לקופה לפחות 12% מההכנסה המזכה, 19,200 ש"ח. ליחיד שמלאו לו 50 שנה לפני תחילת שנת המס יינתן ניכוי בסכום מוגדל.
קרן השתלמות
החל משנת המס 1996 עצמאים וחברי קיבוצים רשאים להפקיד כספים לצורכי השתלמות בקרן השתלמות. לשם כך הוקמו קופות גמל מיוחדות המשמשות כקרנות השתלמות לעצמאיים.
העצמאיים רשאים להפקיד משנת המס 1997 ואילך בקרנות ההשתלמות הללו את השיעורים המצוינים בטבלה שלהלן. ההוצאה תותר בשיעורים המצוינים לצד סכומי ההפקדות:
לשכירים – המשכורת השנתית המרבית שההפרשה בגינה לקרן השתלמות פטורה ממס עומדת על 184,800 ש"ח (משכורת חודשית של 15,400 ש"ח).
לעצמאי וחבר קיבוץ – ההכנסה החייבת המרבית שההפרשה בגינה לקרן השתלמות מזכה בניכוי עומדת על 213,000 ש"ח.
הסכום המרבי להפקדה יהיה לכן 14,910 ש"ח, ובהתאם ההוצאה המרבית שתותר תעמוד על 9,585 ש"ח.
תרומות
הסכום המזערי לתרומות – 370 ש"ח.
הסכום המרבי לתרומות – 2,165,000 ש"ח או 30% מההכנסה החייבת לפי הנמוך.
קיימת הגבלה נוספת אם תובעים גם ניכוי בשל מחקר ופיתוח.
זיכוי בגין תרומות ניתן רק לגבי תרומות למוסדות ציבוריים המאושרים לצורך העניין.
שיעור הזיכוי יהיה בגובה 35%.
זיכוי בעד נטולי יכולת
תושב ישראל שהיו לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר בין שהם מוחזקים במוסד ובין שהם מוחזקים בבית, יובאו בחישוב הכנסתו החייבת שתי נקודות זיכוי בשל כל נטול יכולת כאמור ובלבד שלא קיבל זיכוי ממס בשל אותו ילד בעד החזקה במוסד.
שווי נקודת זיכוי בשנת 2005 – 2,136 ש"ח (178 ש"ח לחודש)
שווי 2.25 נקודות זיכוי בשנת 2005 – 4,806 ש"ח.
השקעה במו"פ ובסרטים
השקעה במו"פ (מחקר ופיתוח)
בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, הוצאות מחקר ופיתוח יותרו לנישום רק על בסיס תשלום בפועל של ההוצאה בשנת החשבון. הוראה זו רלוונטית גם לגבי חברות המדווחות על הכנסותיהן על בסיס צבירה.
ניכוי ההוצאות מותנה בקבלת המלצה למס הכנסה מהמדען הראשי של משרד התמ"ס שיתיר את ניכוי ההשקעה. הבקשה להמלצת המדען תוגש למשרדו בתום שנת המס לגבי ההוצאות שהוצאו בפועל למחקר ופיתוח.
לגבי מתן הלוואות לחברות מו"פ מומלץ לשקול כדאיות השתתפות במחקר כנגד תמלוגים עתידיים.
השקעה בסרטים
בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) – התש"ן – 1990, ניתן לתבוע בניכוי הוצאות להפקת סרט במסגרת של שותפות הרשומה בישראל.
ההוצאות יותרו בניכוי למשקיע בשותפות בכפוף לאמור בתקנות. את ההשקעה ניתן לבצע עד תום שנת המס.
ניירות ערך וחברה שקופה
ניירות ערך
א. כללי:
החל משנת המס 1999 חברות חייבות במס בגין ניירות ערך שמימשו, אף אם אין ולא הייתה להן הכנסה מעסק ואם הן לא תבעו הוצאות מימון, כפי שהיה בדין הקודם. מקביעה זו מועטו חברות בבעלות יחידים שלא הייתה להן הכנסה מעסק ושלא תבעו הוצאות מימון.
יש להבהיר כי עלות רכישת ניירות הערך בידי חברה שהוראות החוק חלות עליה, החל משנת המס 1999 לראשונה, תיחשב כמחירות של נייר הערך ביום 31.12.1998. החל מיום 1.1.1999 יש מיסוי של עליית ערכם של ניירות ערך סחירים, לרבות אג"ח, רק במועד מימושם, אולם במועד רכישתם יבוצע "שינוי שלילי" – גריעה מהון הנישום, כך שבפועל יחשבו ניירות הערך ככל "נכס קבוע" שבבעלות הנישום.
ב. מניות שליטה:
החל מיום 1.1.99 בוטל מעמד המיסוי המיוחד של מניות השליטה והושווה למעמדן של יתר המניות. מחירן המקורי של המניות האמורות, לצורך חישוב רווח או הפסד בעת מימושן, נקבע כמחירן בבורסה ב- 31.12.98, כשהוא מתואם ממועד זה עד לתום שנת המכירה. כהוראת מעבר נקבע כי לגבי מניות שליטה אשר הוגדרו כך עד ליום 31.12.98 על פי תנאי החוק ערב תיקונו תחולנה ההוראות הבאות:
במדיה ובמועד מימושן יצמח רווח שהינו ההפרש שבין התמורה ממכירתן לבין ערכן בבורסה, המותאם למדד מיום 31.12.98 ועד לתום שנת המכירה, וערב תיקון החוק נצמח בגינן הפסד ריאלי רעיוני (אילו היו נמכרות באותו מועד), יקוזז הרווח ממכירתן מהפסד ריאלי רעיוני זה, כשהוא מתואם מתום שנת המס 1998 ועד לתום שנת המס שבה נמכרה המניה, ויתרת הרווח הריאלי לאחר קיזוז כאמור תיחשב כרווח ריאלי או תופחת מהפסד ריאלי מניירות ערך לפי העניין.
ג. מיסוי רווחים מני"ע:
במסגרת הרפורמה בפקודת מס הכנסה שיישומה החל מינואר 2003 נכנסו לתוקף שינויים במיסוי ניירות ערך ואפיקי השקעה השונים ממשקיעים פרטיים.
חברה שקופה
במסגרת הרפורמה בפקודת מס הכנסה מינואר 2003 נכנס לתוקף מונח חדש "חברה שקופה":
חברה שקופה היא חברה תושבת ישראל שבעלי מניותיה יחידים תושבי ישראל – הכנסותיה והפסדיה ייחשבו להכנסות והפסדי בעלי מניותיה.
דיני עבודה
הודעה בדבר פירוט תנאי עבודה
פורסמו תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת עבודה ופרטיה), התשס"ב – 2002.
התקנות מפרטות את הצורה המחייבת של ההודעה אותה חייב המעביד למסור לעובד.
להלן הנוסח המלא של התקנות:
צורת ההודעה
1. (א) הודעה בדבר פירוט תנאי העבודה תיערך לפי טופס 1 שבתוספת.
(ב) הודעה נפרדת על תנאים סוציאליים תיערך לפי טופס 2 שבתוספת.
(ג) הודעה על שינוי בתנאי העבודה תיערך לפי טופס 3 שבתוספת.
פרטים נוספים
2. בהודעה לעובד ייכללו גם פרטים אלה:
(1) הבסיס שלפיו משולם השכר: משכורת חודשית, שכר שעה, שכר יום, שכר שבוע, שכר תוצרת או שכר קיבולת.
(2) תשלום בשווה כסף, אם הוסכם על דרך תשלום זו; ולעניין תשלום בשווה כסף בשיעור קבוע – גם שיעור התשלום.
פטור לסוגי מעבידים
3. מעביד של עובד זר, אשר נתן לעובד הזר חוזה עבודה בהתאם לחוק עובדים זרים יהיה
מעבידים פטור ממתן ההודעה האמורה, וזאת בלי לגרוע משאר חובותיו על פי חוק.
טפסים רלוונטיים
>> טופס 1 (תקנה 1 א'), הודעה בדבר פירוט תנאי עבודה – לחץ כאן.
>> טופס 2 (תקנה 1 א'), הודעה על הפרשת תשלומים בעבור תנאים סוציאליים – לחץ כאן.
>> טופס 3 (תקנה 1 א'), ההודעה של שינוי בתנאי העבודה – לחץ כאן.
דיני עבודה – מאגר מידע מיוחד
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- הגבלת פיטורים
- הודעה מוקדמת
- החזר הוצאות נסיעה
- הסכם קיבוצי כללי
- חוק הגנת שכר
- חוק חופשה שנתית
- חוק פיצויי פיטורים
- חוק שכר מינימום
- חוק שעות עבודה ומנוחה
- חוק עבודת נשים
- קנסות תעבורה
- תוספת יוקר
פיצויי פיטורים חייבים במס
פריסת פיצויי פיטורים חייבים במס
על פי כללים שקבע נציב מס הכנסה, רשאי פקיד השומה לאשר פריסה של סכום הפיצויים החייבים במס לשנים שלאחר שנת הפרישה. להלן פרוט הכללים שנקבעו לעניין זה:
1. בשל כל 4 שנות עבודה תינתן שנת פריסה אחת.
2. תקופת הפריסה המרבית הנה 6 שנים המתחילות בשנת הפרישה.
3. במקרה והפרישה מהעבודה מתבצעת בשלושת החודשים האחרונים של שנת המס, תחל הפריסה בשנה שלאחר שנת הפרישה.
4. מסכום הפיצויים הכלולים בפריסה ינוכה מס במקור בהתאם לאישור פקיד השומה.
5. העובד יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי על הכנסותיו בכל אחת משנות הפריסה ולכלול בדו"ח את חלק ההכנסה שמקורו בפריסת הפיצויים.
